ארקדי ממליץ על לה פסטה דלה קזה | כן, כן, סיפור אמיתי.

 

רבים מכם יודעים שאני, ארקדי פורטנוי, לא איש של בצקים או אוכל איטלקי. תנו לי איזה נתח מדמם או סטייק "בעובי של הראש שלך" ואני מאושר כמו בפרסום של מעדני joy. יחד עם זאת, עד שטעמתי את המאפים ב "לה פסטה דלה קזה", אני מודה שלא ידעתי כי מאפים יכולים להיות כל כך טעימים.

באירוע 'פיצאיולי ישראל 2014' פגשתי בין כוס קוקטייל לאחותה התאומה, את מר משה בראל בלול. איש חביב שהזמין אותנו למעוזו 'לה פסטה דלה קזה' .

 

לה פסטה דלה קזה נמצא באזור שבין הוד השרון לכפר מלל. אז תשמעו. אם גם אתם כמוני חושבים שאיטליה מתחילה ונגמרת בבתי הקפה אתם מוכרחים לקחת את האוטו בבוקר יום שישי ולפגוש את המקום והטעמים.

תראו. אכלתי מאפה עם גבינה ושעועית שחורה. וזה פשוט השאיר אותי ללא מילים, עד כה לא חשבתי שמאפה יבול להיות כל כך טוב ולרגש אותי ככה. הטעם הנימוח ואיזון של הטעמים שהיה בגדר חסד. מלבד זאת הבצק הרך, פריך, עסיסי ונטול שמנוניות.

 

משה בראל בלול מספר, כי כבר מגיל 4 היה עזר לסבתא לייבש את בצקי הפסטה העצומים. אמו מעולם לא בישלה טעים וסבו הסוחר מווינציה השפיע רבות על עתידו. בשנת 84 הוא פנה ללמוד פסטה בונציה, ובשנת 90 פתח את ל"ה פסטה דלה קזה". משה מתגאה שבקציצות הראשונות שלו הוא הכניס לקילו בשר טחון – כוס שלמה של פלפל. משם היה לו רק לאן להשתפר.

לכתבה המלאה של פפריקה [בקרוב]

עין חי 43, כפר מלל