משפחת פורטנוי נחתה על יקב נעמן | מסע היין של ארקדי חלק ד'

מצגת זאת דורשת JavaScript.

ביום שישי חם במיוחד עשינו גיחת פתע ברכב המשפחתי הצפוף ליקב נעמן. היינן רמי נעמן התגבר בקלות על המכשול וריתק אותנו בסיפורים. רמי גם חיבר אותנו לקשר המיוחד שיש ליין שלו עם מוסיקה וטעמנו קצת (הרבה) יין.

סיפורו של יקב נעמן מתחיל לפני 13 שנה, כשרמי עזב את השרון המשעמם לטובת הישוב רמות נפתלי אי שם בגליל העליון. בשנת 2004 היקב החל בייצור יין בכמויות קטנות וכיום היקב מייצר 10,000 בקבוקים מכרמים המשתרעים בסגנון לה טראו ובורדו. יש יינות זנים ויש גם בלנדים.

יקב נעמן רמי נעמן (1)

אחד הרעיונות שריתקו אותנו היו שמות היינות שמבוססים על שמות של להקות –

קודם כל נמזג לכוס שלנו יין רוזה פינק פלויד. בתחילתו הוא שהה שעתיים עד 4 עם קליפות, לא עבר תסיסה שנייה והתיישן בבקבוקי זכוכית. הטעם תוסס, המתיקות עדינה ובניחוח שזיפים.

לאחר מכן טעמנו בייבי מרלו ע"ש בוב מרלי. יין מתקתק מעט ואפילו קצת שוקולדי ומאוד ארומטי.

לא מצאתי סיבה מיוחדת להתעכב עליו כי המשכנו לקברנה פרנק. לפני 2000 שנה הצרפתים לקחו זנים מקומיים בחזרה לצרפת וכינו אותם פרנק. היום הענבים חזרו אלינו. לפני 300 שנים שיחקו בזנים שונים על מנת ליצור תערובות איכותיות וכך גם ויצרו קברנה (פרנק) וסוביניון.

יין דיפ פרפל נחשב ליין הדגל ביקב נעמן, אך בעבור מי שחדש בעולם היין הטעם היה קצת "שטוח" לטעמי.

ענבי פטיט בורדו-  בצרפת זהו זן שמשתמשים בו בעיקר לתיבול, כי הא מבשיל מאוחר ונכנס לעונת הקור ולכן הוא קשה ליין זני. רמי מספר כי הוא נהנה כבר פרק זמן ממושך מניסיונותיו לאלף את הזן הזה.




מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

מכיוון שאזור הגליל העליון נחשב לאזור מדהים לגידולי יין, אפשר בהחלט להבין את הטעמים המעולים של הקברנה סוביניון. כאשר ביקב רמת הגולן חיפשו להקים כרם דגל ב"רמת הגולן" כאן הקימו את הכרם. וכיום רק 13 דונם מהשטח שייך ליקב וכל השאר מועבר ליקב רמת הגולן.
"האקלים באזור משוגע ולעיתים הטמפ' מגיעה עד 40 מעלות בחוץ. זה מסביר את הטעמים המודגשים ב-אדום 2011. היין הזה בעל טעמי עץ חזקים במיוחד", הסביר רמי, "הרי יש שתי שיטות לניצול חבית. השיטה האירופאית – כאשר כל החבית נוגעת ביין או השיטה האמריקאית, בה נוצרים טעמים ללא מגע. האמריקאים מנסרים את האלון (וגם תאיו גדולים משל הצרפתיים). כאן ביקב נעמן שומרים על הסגנון הישן יותר".

בשלב מסוים היין החל להשפיע, והרישומים שלי כרגיל הפכו לרשימת מכולת ארוכה של שמות וטעמים אז ככה:

יין מרלו 2010 – ארומה נעימה מאוד, טעמו קצת שטוח, אבל הוא בעל סיומת חביבה, קצת טרופי, בננה.

הפטי וורדו בעל טעם ירוק, הפרנק רך.

ואז הגענו לגרנד ריזרב קברנה ופראנק אשר שהה שנתיים בחבית. לקחנו בקבוק הביתה – זה אומר הכל.

הפורט בן שנה וחצי-שנתיים. במהלך התסיסיה נוסף לו אלכוהול נוסף, והיין עולה ל- 20% אלכוהול. בעל משך החיים הקצר , 2.5, מכונה רובי והארוך בן ה-8 שנים ובעל הצבע הענברי מכונה טוני. בעוד שרובי עדין ולא מתוק מדי, הארוך פונה לטעמים של וישניאק ומאוד שוקולדי. סתם שתדעו הפורט הומצא ע"י הפורטוגזים עבור האנגלים, לשתיה בספינות שלהם. כאשר המלכה הבריטית סיפרה שהיא אוהבת את המשקה הוא קיבל חשיפה עצומה ומאז זכה למעמדו האצילי.

אם אתם גם בקטע של בישול אתם מוכרים לטעום קולי העשוי מקליפות הענבים. הטעם מופלא.

הכי אהבתי מרלו גרנד ריזרב 2010. ארומה מדהימה, טעם עשיר וגוף מלא ונהדר.

מומלץ לבקר.

אודות ארקדי "המבורגר" פורטנוי

בלוגר, foodie עוסק בניו-מדיה, וגם אוהב אוכל טוב מפעם לפעם

פורסמה ב-23 באוגוסט 2014, ב-יין ותויגה ב-, , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 2 תגובות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: