מתחם התחנה, לך הביתה, אתה שיכור | איש הענבים 2014 – חג היין

תרבות היין נתפסת בעיני ישראליים רבים וטובים בתור ביצה קטנטנה של פלצנים צקצקנים ומנותקים. גם אני חשבתי כך עד שיותר ויותר מקומות החלו להדגיש את היין כחלק מרכזי בחוויה ולא רק אלטרנטיבה למשקאות האחרים בצד הארוחה. חוויה של יין? עפיצות? גוף מלא וסיומת? עד לאחרונה, כל המושגים האלו היו רחוקים ממני אלף שנות אור. הרי בינינו, מי כבר שותה פה יין?

3000 איש לא טועים

למרות המרחב הפסטורלי, מתחם התחנה המשוחזר נוטה להיוותר ערום באמצע השבוע. הפעם היה קושי של ממש לחלוף בין האנשים. מסתמן שלא רק אני התחלתי לחקור את עולם היין, אלא גם כל עם ישראל ואחותו.

 2014-10-14 20.59.23

מדינה קטנה עם למעלה מ- 300 יקבים.

כן כן, מספר היקבים בפיסת הארץ הקטנה שלנו הזוי לחלוטין. קחו בחשבון שרק לפני כמה עשרות שנים בלבד, בימי העותמאנים, האלכוהול היה מחוץ לחוק וגם יין נעשה כאן בכמויות מזעריות ולמטרות דתיות בעיקר. לאחרונה שמעתי משפט שמאוד נתקע איתי: מדינת ישראל לא צריכה הרבה כדי להיות טוסקנה, סה"כ 400 שנה.

 

בחזרה למתחם התחנה

איש הענבים – הגוף ששם לנגד עיניו את פיתוחו של תחום היין בישראל, הפתיע אותי וכנראה שגם את עצמו. הפעם גם הם היו המומים מכמות הישראלים שבאו להתענג בעשרות הדוכנים.

בצד אחד ניצבו היקבים המסורתיים שמייצרים עשרות אלפי בקבוקים בשנה ובצד המעניין עמדו דוכנים של יקבי בוטיק מזעריים המייצרים יינות רבים ושונים עם זנים מקומיים, זנים חדשים ובלנדים מרתקים. למרות הרשימה הארוכה של טעמים שפגשנו הערב אני אצמצם לשני הזוכים שלי:

 

אדום עולה

יקב דוכתא מגן יבנה (המייצר עד 2000 בקבוקים בשנה) היה היקב הראשון שהפיל אותי מהרגליים. זה קרה עם שירז מעולה (2012) טרה ויניו – שילוב של קברנה סוביניון ו 16% פרנק. כששמעתי בדיעבד על המדליה שהם זכו בשנת 2013 מבין היקבים הביתיים, כלל לא הייתי מופתע – היין מעולה, דובדבני עמוק וסמיך, גוף מלא ויפיפה עם סיומת קצרצרה אך מענגת (95 ש"ח).

בניגוד להמולה ששררה במתחם התחנה ומאות האנשים שגיפפו אותי בכל רגע נתון, היין הזה היה מפלט מדהים ומרתק, כזה שעוצר את הזמן מלכת והכריח אותי להישאר מרוכז רק בו ובגברת היפה שהחזיקה את הכוס לצידי.

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לבן מנצח

במהלך 20~ טעימות של יקבים ישראליים, יקב קדמא היה השני להעניק לי חוויה מופלאה. היינן החדש עודד אורן הציע לי שאנין בלאן (2011) חצי יבש. על אף שהיין הוגש כשאינו צונן במיוחד, הוא אחז את החך וסירב לעזוב. היה שם טעם מרענן וקיצי של שזיף צהוב משגע כזה שמשאיר אותך שותק ואחר כך מכריח אותך לחייך.

היין מיוצר בשיטה מיוחדת שמקורה בגיאורגיה – בכדי חרס מקוריים. מלבד התסיסה השונה מדובר בבציר מאוחר מה שהעניק ליין נוכחות פירותית מדהימה.

 איש הענבים מתחם התחנה 1

לסיכום,

אתם יכולים להסתכל מהצד על חבורת העליזים המחוייכת המקישה כוסות יין בשיא ההנאה, או להשתחרר מהתפיסות של בילוי גבוה ובילוי נמוך ולהתחבר לשיכרון החושים.

אם כבר יין, אני מחכה כבר בקוצר רוח לאירוע הבא של איש הענבים.

מודעות פרסומת

אודות ארקדי "המבורגר" פורטנוי

בלוגר, foodie עוסק בניו-מדיה, וגם אוהב אוכל טוב מפעם לפעם

פורסמה ב-22 בנובמבר 2014, ב-יין ותויגה ב-, , , , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: