פורטר אנד סאנס | ארקדי ממליץ (גם לפני שהוא שתה כמו פיראט)

כתב: ארקדי פורטנוי | עריכה: אסנת נאות |

לפעמים יש צורך לקפוץ למקום גדול, עצמתי, איכותי, עם מגוון של בירות טובות ואוכל שמשאיר טעם של עוד. לאחר ביקורי הקודם בבר-מסעדה פורטר אנד סאנס (Porter and suns) הבנתי שזה בדיוק מקום שכזה.

שיפודוני שרימפס עם בייקון

מנת הפתיחה המשגעת של שרימפס ובייקון היא חטא. אבל ממש. עכשיו דמיינו את זה עם רוטב בשמל ותבינו שככה פותחים סופ"ש מטריף. כל ביס מהשרימפסים השמנמנים לווה בטעם השמנת והמרקם הנעים של הבייקון. הייתי משפר רק את מידת הצלייה של הבייקון, שהיה הרבה פחות קראנצ'י. יחד עם זאת, המנה הזו גרמה לי מאוד להתגעגע למסעדת סרגוס שחשפה אותי למנה המשגעת הזו.

טרטר מוסר ים

אני מת על טרטר. דגים, בקר, הכל הולך (חוץ מהגרסה של סושיאל קלאב). אלא שכאן, פורטר אנד סאנס הכניסו אלמנט חדש ומרתק – אננס טרי שיצר ניגודיות טעמים של מתוק וחמצמץ לצד הטעם הימי והעוקצני של הצ'ילי. עוד אלמנט מפתיע היה האלמנט הירוק. הנענע הוסיפה רעננות לביסים והדגישה את טעמיו העשירים של מוסר ים. המלך. אגב, נדמה לי שזיהיתי גם מנגו במנה. האמנם?

צלעות חזיר ברוטב ברביקיו ביתי בצלייה ארוכה

רציתי מנה מנחמת וקיבלתי. בתור אחד שלא מטורף על צלעות חזיר, עסיסיות ככל שיהיו, אני נ-ה-נ-י-ת-י. הבעיה שלי עם הבשר הזה היא שהוא זקוק לטעמים אחרים על מנת להוות מנה ולא כמו בשר בקר שעומד בפני עצמו. במקרה שלנו, היו צלעות עסיסיות שעברו בישול איטי וריככו את המרקם. כמו כן רוטב הברביקיו שבהחלט לקח את הפרשנות למקום מרוחק מאוד היה שחקן הולם שהוביל את המכלול בנאמנות רבה. לקחנו פירה בצד שהיה טעים אך מימי מידי. קצת אובר-קוקד. אבל למי אכפת. חגגתי עם הצלעות.

נקניקיות הבית

פשש. זה מה שהזיכרון שלי אומר כשאני נזכר בטעמים. הנקניקיות היו מאוד קרובות למקור, גם הלבנות, גם המעורבות וגם הבקר שהיו ישראליות מאוד בטבע הקבבי שלהן שהשתלב עם צ'יפוטלה. הלבנות היו 100% מינכן. טעמי ציפורן ומוסקט ליוו את הטעם העדין אך השלם של הנקניקיות השמנמנות שקליפתן התפצפצה בפה.  

לסיכום,

פורטר אנד סאנס זה בהחלט מקום לא זול אך הוא מספק חוויית בר-מסעדה מעולה במחיר טיפוסי ומעניק תמורה מלאה למחיר. אני נהניתי שם מאוד בכל פעם מחדש ובהחלט ממליץ על ביקור. שיפודוני השרימפס בבייקון והטרטר מוסר ים הנן מנות מצוינות שאסור לפספס.