השקת תפריט החדש של קפה ציונה ב…נס ציונה | ארקדי הוזמן למסעדה גם כשרה וגם חלבית

כאשר יעקב, הלוחש לסירים, הזמין אותי לסקר את התפריט החדש בנס ציונה נעניתי מיד להצעה. רק כשהגעתי הבנתי כי בכלל מדובר בבית קפה ושקפה ציונה מתמחה במטבח חלבי כשר – אוי גוועלד. יחד עם זאת, השף ניר תמרי הבטיח לי מנות מושחתות "כמו של קרניבורים" אז נשארתי לשבת לשולחן ולא ברחתי בריצת אמוק. את התפריט החדש אציג לכם לפי ציון המנות.

 

הקרוסטיני של שירה

כשאתם נמצאים משום מה בנס-ציונה, אסור לחלוף על פני קפה ציונה בלי לטעום את הקרוסטיני של שירה. פרוסת לחם ביתי עבה וחמימה, משובצת אגוזי לוז ומשוחה בגבינה כחולה נמסה. מעליו פזורות חתיכות גסות ועסיסיות של ארטישוק, קוביות גדולות של גבינה כחולה (אשר שותלות את טעמן החריף האופייני) עם צימוקי שרי חמצמצים-מתקתקים ועלי רוקט שמרעננים את כל הסיפור. הכריך המושחת מעניק מנגס מושלם עמוס בטעמים עם אקורד סיום של בלסמי מצומצם חמצמץ, מתוק ודוקרני. אי אפשר שלא לחייך אל מול הפשטות והאיזון להפליא של כריך המושלם של השפית שירה רוטמן דגן.

(34 ש"ח)

2014-12-17 21.33.58

טוסטיני עגבניות

עוד מנה פשוטה ונהדרת בבית הקפה ציונה הייתה טוסטיני עגבניות. המנה ראויה לשבח דווקא בשל הפשטות שלה. על לחם ביתי עבה עם הרבה שום עוקצני, נחה ערימה יפה של לקט עגבניות עם בצל סגול וצוברים. כמה פשוט ככה טעים. במנה הזו גם הפתיעה אותי הגבינה העיראקית שהייתה נטולת מליחות והעניקה רובד קשוח של גבינה מקומית.

2014-12-17 21.15.10

 

את האוכל נהניתי להוריד עם יין נהדר של יקב כהנוב (מרלו 2010) בעל גוף עשיר ועמוק שנטו לכיוונו של תפוח אדום עסיסי. היין הזה היה הרבה יותר מוצלח מן הקברנה סוביניון 2011 של יקב אסף שהיה לטעמי שטוח ומימי.

2014-12-17 20.50.55

פיצה מרגריטה

אם תגיעו בפורום משפחתי, עיניכם ינוחו ככל הנראה על הפיצה בתפריט ובצדק. למעט החמיצות (הטבעית) של העגבניות (שאני פחות מסמפט), הפיצה הייתה ברמה גבוהה מאוד. התפתחותו של השף ניר תמרי באיטליה הורגשה בפיצה החביבה הזו, החל מהבצק הדק והפריך וכלה בגבינת המוצרלה המפנקת ותוספת הפלפל הקלוי והצבעוני. אף על פי שאין כאן בגדר חידוש כזה או אחר מדובר בפיצה שהוכנה ביד איטלקית מדויקת. באופן אישי, קשה לי להאמין שתזמינו מגש לילדים ולא תתפתו לגנוב סלייס, אז מראש עדיף להזמין שניים.

(52 ש"ח + 6 לתוספות)

0

צילום: אייל גוטמן

 

ארטישוק בגריל

מנת הארטישוק הצלוי והמהביל הוגשה עם יוגורט קריר, שלטעמי קצת כיבה את התשובה של המנה הזו.  היה בה שילוב נעים של פסטו עשיר עם עגבניות חמצמצות ומלח גס אשר רעננו את החך אחרי נגיעות שמן הזית. למרות זאת עדיין הרגשתי שבמקרה הזה המשחק של חם-קר, שנכנס חזק למטבח הישראלי בשנה האחרונה, עשה עוול למנה וגרם לה בעיקר להיות משחק קר עם ארטישוק מקורר בניגוד לרצונו.

(42 ש"ח)

 

2014-12-17 21.05.28

 

סיגרים

המנה במלית של עגבניות, אגוזי מלך וגבינה רוסית (טבורוג)  אמנם התרחקה מהרעיון הגנרי של סיגרים מזרחיים ויצרה קונספט שנשמע מעניין, אך לא נהניתי ממנה. קודם כל הסיגרים הוגשו עם הרבה שמן שהזיעו. שנית, המלית עצמה לא הייתה מאוזנת לטעמי ומשכה מאוד לטעם החמוץ של העגבנייה בלי לתת נוכחות משמעותית לאגוזי המלך. גם הגבינה הרוסית לא ממש הצליחה לאזן את הטעמים וחבל. כאשר ניסיתי לתת צ'יאנס לסיגר עם דיפ של ציזיקי רענן בהחלט נרשם שיפור קל, אך עדיין לא הייתי ממהר להזמין את המנה בשנית.

 

סלט תפוחי האדמה שרופים

מנת תפוחי האדמה לא כל כך הותירה רושם חיובי אצלי. מצד אחד תפוחי אדמה ושמנת חמוצה תמיד מתחברים עבורי לאוכל של בית, ואני מאוד מעריך מסעדות שמעוניינות להחזיר אותך לטעמים הללו. מצד אחד, המנה הייתה קצת בגדר כל המוסיף גורע. מצד אחד האיולי שמנת חמוצה היה פיתוח נעים ושאר המנה העמוסה בעגבניות, בלסמי, בצל ופסטו היה חגיגה צבעונית. אבל מצד שני לטעמי המנה לא הדוקה למקשה אחת נעימה אלא לסלט שמעניין לטעום, ואז לעבור למנה יותר מעניינת.

(48 ש"ח)

כופתאות חומוס בקארי פיקנטי

מה זה? למען האמת, בכל הנוגע לאוכל הודי אני בור לחלוטין. כאן חשתי שאני טועם קניידלאך עשוי חומוס עם טעמים עזים של משחה פיקנטית שלא מצאו מקום בפי. המג'דרה בצד הייתי חביבה מאוד אך היא לא סיפקה לי הצדקה משמעותית להתחבר למנה.

(52 ש"ח)

2014-12-17 21.18.17

פילה לברק עם קראסט וגראטן תפוחי אדמה

אני אוהב לברק. אני אוהב תפוחי אדמה. אבל לא מצאתי את עצמי במנה הזו. הדג הוגש עם קראסט שהיה לטעמי גס מדי, והכיל גם כמה גלעיני לימון (צוות מטבח, להתרכז, אההם אההם!). מלבד זאת, הדג היה עמוס מדי בטעם לימוני שגנב את ההצגה ולדעתי פשוט לא היה מוכן להיתפס לגראטן העדין. האספרגוס היה הנחמה שלי במנה הזו ולמען האמת גם הגמבה הקלויה שהוסיפה נדבך ראוי.
אני מתנחם בעובדה שהשף ניר תמרי היה בשולחן שלנו והסביר לנו על המסעדה ואולי מדובר בנפילה חד פעמית עם מנה לא מאופסת.

 

לסיכום

במסעדת ציונה נהניתי מן הכריכים המושחתים שנבנו כהלכה. הקרוסטיני של שירה היה טעימה של תשוקה ושפע. הברוסקטה של שירה היא כמו בלסמי מצוצמם מתוק אבל חמוץ, מרירה אבל חייכנית – יוקרתית אבל פשוטה. האוכל הפשוט היה בשיאו אבל דווקא המנות המתוחכמות היו לטעמי מאוד מוגזמות ולא מאוזנות.

השף הבטיח חוויית שחיתות "כמו קרניבורית" ואכן חלק גדול מהמנות היו מושחתות,

אבל דווקא במנות העיקריות פחות חגגתי ומשחק הטעמים, שהצטייר תחילה כפיוז'ן מעניין, הרגיש לי בסוף כמו ציור לא גמור. השף סיפר כי המטבח מאוד מאזין לרחשי הציבור ואני מאמין שככל שהמנות הללו יוטמעו חזק יותר בתפריט, כך הפידבק ישפיע יותר על המטבח ויצור את היצירה המוגמרת.

 

מצד שני, כאשר אייל גוטמן מצלם את זה – הכל נראה הרבה יותר טוב. בתאבון 😉

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

אודות ארקדי "המבורגר" פורטנוי

בלוגר, foodie עוסק בניו-מדיה, וגם אוהב אוכל טוב מפעם לפעם

פורסמה ב-28 בדצמבר 2014, ב-בית קפה, דגים, כשר, מטבח איטלקי ותויגה ב-, , , , , , , , , , , , . סמן בסימניה את קישור ישיר. 3 תגובות.

  1. בקשר לתפוחי האדמה, כאן במבחן תפוחי האדמה נכשלת , בעצם לא אתה בעצם ליטאי ולא רוסי, רוסי היה מת על המנה הזו ( אני ליטאי מצד אמא ורוסי מצד אבא) דליקטס

  2. הגענו לקפה ציונה בשישי בבוקר. ישבנו ארבעה אנשים עם שתי ילדות קטנות. הזמנו ארוחת בוקר והמנות החלו להגיע לשולחן. מלצרית הגיעה הניחה את האוכל על השולחן ובטעות שפכה עלי את מיץ התפוזים שהיה מונח עליו. התלכלכתי… חולצה מכנסיים נעליים. אני דביק כולי מלא במיץ תפוזים שנוזל ומחלחל לו לאיטו לתוך נעלי. אני כבר רואה את התכניות שתכננתי לפעילות עם בתי לאחר הקפה נדחות בשעה עקב צורך לעבור בביתי להחליף בגדים ואולי אף מתבטלות. נעלי הזמש… חבל על כל מילה. המלצרית הנבוכה מנסה לתקן את אשר קרה ולנקות את השולחן ואז…הופ מפילה את כוס מיץ התפוזים השניה שהייתה על השולחן על הילדה… ככככככככל הילדה מיץ תפוזים גם כן ומתחילה לבכות. אוקיי.. אני כבר עצבני מאד. נכון המלצרית טעתה אולם זה לא מנחם בשום צורה. נהפוך הוא. אתה מבין שהתכניות שלך נהרסו הבגדים שלך התלכלכו, הנעליים שלך אולי בכלל נהרסו והילדה הקטנה שלך לידך מלאה במיץ תפוזים בוכה בכי תמרורים. אני ממש עצבני ואני מבקש את מנהל המשמרת שיגיע. מגיעה בעלת הבית. אני אומר לה בכמה שיותר איפוק שהצלחתי לגייס ברגעים אלו ״תקשיבי אני לא רוצה בכלל לראות חשבון על הארוחה הזאת״ היינו המקרה כלכך מבאס שאם אני עוד צריך לשלם שקל אחד, אין לי מה לחפש כאן. בעלת הבית ״הדיפלומטית״ מגיעה וטוענת שאנחנו יכולים להשאיר את הארוחה וללכת, וממלמלת כמנטרה שהמלצרית לא התכוונה ואין מה להתרגז. אני מבהיר לה שאף אחד לא חושב שזה נעשה בכוונה והיא … שוב חוזרת ״זה לא בכוונה״ אמרתי לה שגם תאונות דרכים נעשות ללא כוונה אולם בסוף היום מי שגרם להן צריך לשלם את הנזק. כששאלתי אותה לשמה היא ענתה ששמה חסוי. בין מילה למילה היא מסננת מבין שפתיה הגאות כמעט בלחש שאם נשב נקבל פיצוי (היינו בטח נוציא לכם קינוח) ואז חוזרת שוב להתווכח ולספר לנו שזה לא היה בכוונה ושהגישה שלי בכלל לא נכונה. לקחנו את עצמנו ועפנו מהמקום. גישה גועלית 0 בדיפלומטיה וגישה שרק מלבה את האש במקום לנסות לכבות אותה. אמרנו להתראות ויצאנו לא נשאר לי אלא להבטיח שלא אגיע למקום הזה יותר. נעליים … כפרות , זה לא באמת עניין של כסף. בסוף היום אם גרמת כזאת עוגמת נפש ללקוח שלך, תפקידך להרגיע את העניינים ולדאוג שהלקוח לא יצא כפי שיצאנו ארבעתנו מהקפה. בעלת הבית – הצגת התנהגות עלובה וקטנה. מבטיח לך שלטווח ארוך זה לא משתלם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: