ארקדי | אוכל ומה שביניהם

האוכל בחיי.

כנער הייתי הילד הלא פופולרי.
צפיתי מרחוק על הבנות ומבנים התרחקתי כדי לא לחטוף מכות.
סיפור חיי לא רלוונטי כל כך עד לאמצע השירות הצבאי.

באותה תקופה היינו בבסיס נצרים שברצועה ואיכשהו הרגשתי שדרך האוכל אני מתקשר עם הסביבה. יכולתי לדבר על אוכל עם חבר שהוריו מסוריה. עם החבר מצ'ילה ואפילו החלפתי כמה מילים בכוחות עצמי עם הבנות מחיל המודיעין.

יום אחד אגרתי אומץ. הכנסתי אויר לריאות ובחרדות מוגזמנות ניגשתי למושא שנאתי הגדולה, החציל. הנחתי שאם לא אתמודד איתו, אף פעם לא אהיה קרוב לדמויות שהערצתי בספרים ועל גבי המרקע: אהרוני, בוקשסטר, לאון אלקלעי, רות סירקיס ואחרים.

מפה לשם, החציל יצא הצלחה: על גבי טוסטר פסים קליתי פילטים של חצילים, העמסתי אותם בגבינה לבנה אנמית עם פפריקה מתוקה מיושנת בתנאים לא סבירים וסלסה של עגבניות שמעכתי בידי.
מרוב אושר על שהצלחתי להפיק משהו אכיל, יצאתי מהקרוואן והתחלתי להתרוצץ בין החיילים שמסביב ולחלק להם חלקים מנשמתי.

כשנגמרו החצילים הבנתי 2 דברים:
אני אוהב אוכל. אוכל מחבר בין אנשים. בין זוגות. בין עדות. בין אויבים ומדינות. ואני גם לא מסוגל להפסיק לדבר על הנושא.

מאז, הכרתי אנשים מופלאים ואנשי מקצוע שחשפו אותי לעולמם. הרגשתי את האוכל שטעמתי, ערכתי מפגשים של אוכל וחיברתי בין אנשים.
קהילת המבורגר ישראל נוצרה בדיוק מהמקום הזה. להתאסף סביב מנות מיוחדות, טעמים ייחודיים וחוויות גסטרונומיות חד פעמיות שנוצרות כשפרטים רבים שלא מכירים זה את זה מתכנסים לערב אחד מיוחד.
עד היום אנשים שואלים אותי – למה בעצם המבורגר ולא אנטריקוט?
התשובה שלי היא תמיד אותה תשובה – המבורגר זה קצת כמו מרכז העולם: החיבור בין רחוב ליוקרה, בין טעם פופולרי לחשיבה מחוץ לקציצה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.


לכבוד שבוע "דוקו שף" הבטחתי לחברת YES לפרגון גם אצלנו והערב התארחתי באירוע ספיישל "דוקו שף" במסעדת פלימרקט שבשוק הפשפשים. 3 השפים שהתכנסו לחגוג את יום ההולדת ה-3 למסעדה הכינו את המנות לאירוע ברוח הסרטים הבולטים של השנה בשבוע הפודיז:
יחי זינו – מסעדת פסקאדו – סביצ'ה פרואני  – בהשראת הסרט לגלות את גסטון  | Finding Gaston
מתן אברהמס – מסעדת האדסון – טרטר שייטל ובוטרגה  בהשראת הסרט מהפיכת הסטייקים | The Steak (R)evolution
אורון אסקיו – מסעדת פלימרקט – פטריות ואספרגוס על קרם תירס וביצה שניצל  ו – סלט ארטישוק
אריאל קדם – פודיסט – בוריקה במילוי צמחוני ובשרי ו -טחינה היהלום עם גרגירי חומוס ועגבניה – בהשראת הסרט פודי'ז | Foodies
קינוחים בניצוחם של ארבעת השפים – בהשראת הסרט האמת המטרידה על סוכר | Sugar Coated.

הערב היה בעל תוכן רב ועם אוכל שזקוק לעלומת האור שלו, אך על כך אתעכב בפוסט הבא. אבל עם כל החיוביות שלי, חברת YES פספסו כמה דברים בערב ההשקה:
1) אנחנו פודיז – אנחנו אוהבים לטעום. (שפע!)
2) לשלב 2 אירועים זה בזה עלול להיות בעייתי – מצד אחד המטבח לא יכול לעמוד בזה, מצד שני, כדי להבין אוכל צריך לתת לו את הזמן שלו, בלי לחץ, בלי עשרות אנשים מסביב – זה מה שקורה כשמתעסקים עם פודיז 🙂

יחד עם זאת,

3) ארוחת ההשקה הייתה מושקעת לחלוטין. ח"ח על זה.

למה זה מעניין?

לדעתי משהו טוב קורה לאחרונה:
מצד אחד, עלתה תופעת השף-סלב שנחשבת לנתעבת והופכת את היצירה מאמנות למוצר צריכה המוני ובעיקר מכתירה כוכבנים. מצד שני, ישנה פריחה מדהימה של התחום הזה. במקביל למסת הכדורגל שיש בטלוויזיה,  פתאום ידע ממשי פורח בטלוויזיה, באינטרנט וברשתות והרשתות החברתיות. כ"פודי" אני נורא אוהב את השפע שמנוגע לתחומים שונים ויורד לרזולוציות מעניינות שגורמות לי לחשק עז לקפוץ לקצב ולהכין את מה שזה עתה ראיתי.

סחטיין על חברת YES שהבינה את הפוטנציאל והרצון שיש בציבור לתכנים מסוג זה והכניסה שבוע ממוקד עם תכנים "גבוהים" המתעדים את העולם הזה לא דרך הריאלטי אלא דרך הדוקו. צפיתי בחלק מהסרטים בערב ההשקה והיה מרתק (חבל שאין לי YES בבית) :).

unnamed

שבוע דוקו שף. 12-18.7

אודות ארקדי "המבורגר" פורטנוי

בלוגר, foodie עוסק בניו-מדיה, וגם אוהב אוכל טוב מפעם לפעם

פורסם ב-15 ביולי 2015,ב-Uncategorized. סמן בסימניה את קישור ישיר. השארת תגובה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: