ארכיון חודשי: פברואר 2022
Schnitt Brewing Company – שניט במרחק לגימה מאירופה
לפני מספר שנים נתקלתי במסעדן האולטימטיבי. ישבתי על הבר באירוע עיתונאים ב פורטר אנד סאנס והוגש לי אסאדו קריר. במקום למשוך תשומת לב קראתי למנהל איתי לייפר ודחפתי לו גוש אסאדו לפה.
הוא הנהן בהסכמה שהבשר אכן קריר והשיב: "אבל כמה שתית אתמול בלילה ששכחת שסיפרתי לך שאני טבעוני כבר 3 שנים???"
החלפתי צבעים ושאלתי: "אז למה הכנסת את זה לפה?" והוא השיב: "אתה אורח במסעדה שלי. למי אכפת מה"אני מאמין שלי".
עברו הרבה מים בנהר מאז. צחקתי על איתי מיליון פעמים בהם ישבתי בפורטר שהוא טבעוני מעפן ואיכשהו בקורונה הוא הלך, קנה סטייק משוגע, צלה אותו על הגג וחזר לשפיותו.
כל זה לא חשוב כמו המקום שהוא פתח כמה חודשים אחרי שעזב את "פורטר אנד סאנס" שממוקם צמוד לו. "Schnitt Brewing Company"- מפעל בירה עם בר מזיגה של 16 ברזים עם תפריט אוכל שאמור להיות הליווי המושלם לכוס שלכם.
בניגוד לפורטר, הביסטרו המכובד, המנות "קלילות" ומשתלמות עם האמירה: בואו לטעום בירה טרייה שהכנו בעצמנו, אם יתחשק לכם לכרסם משהו קחו תוספת לבירה.
אחרי שבועיים של הרצה, הגענו בערב חורפי למקום ולבי נפתח באחת כשראיתי מקום שהזכיר את שוק האוכל של ברלין. הפשטות והאווירה המשוחררת שממש נדיר למצוא בארץ. בכניסה ניצב בגאווה המפעל השקוף ולאיפר, האבא הגאה שיספר לכם בפרטי פרטים איך הם עושים את כל התהליך ועד הצינורות שמובילים את הבירה לבר בפינה הרחוקה. בעתיד אולי גם יהיו סיורי הדרכה במפעלון עצמו.
טעמנו 3 סוגי בירה: חיטה מושלמת, בלטיק פורטר, ו-ניו אינגלנד איי פי איי
הראשונה הייתה בעלת מנעד טעמים מאוד פרוע ורחב וזו כנראה הסיבה לטעום בירה טריה שכאילו אין קשר בינה לבין מה שאנחנו מכירים מחביות ובקבוקים.
הבלטיק פורטר (לא באמת חיבור של בירה בלטיקה ופורטר כמו שניחשתי) היתה סערה שוקולדית מושלמת וכשטעמתי אותה ידעתי שזו תהיה הכוס שלי להערב. חורפית ומנחמת, שחורה כמו הלילה וכל כך מלאה בטעמים עד שהרגשתי שהאוכל יגרע מהעיסוק בה.
דנה בחרה בירה הרבה יותר אביבית ואנרגטית, חיטה "שוקו-בננה דונקל-וויצן". היא בווארית כמו שאני אוהב והטעמים עזים כמו שאין בשום בקבוק וחבית (כן אני חוזר על עצמי, אבל זה בלתי נשלט).
יש לה טעם נהדר וארומה שמזכירה בננה בשלה ותוספת קקאו כי הם גאונים סטלנים, ולמעט הגיזוז שהיה עוצמתי מדי לטעמי, הבירה פשוט חלומית.
הבירה השלישית ניו אינגלנד איי פי איי (NEIPA) דאבל דריי הופ הייתה ירוקה כמו ירוק. כן הירוק הזה. טעמיה מאד דומיננטים של כשות בגלל הדאבל דריי הופ בסגנון שמקורו בארה״ב בניו אינגלד. תוספת של שיבולת שועל העניקה לה גם מן מרקם קרמי שהפך אותה למעוננת וסמיכה מאד, כמו מיץ אפרסקים. זו בירה נדירה!
האוכל שנועד ללוות את הבירה היה בחלקו ממש מגניב ואת חלקו הנוסף היה עדיף כנראה לטעום לאחר תקופת ההרצה.
לגבי הבייגל – אל תסמכו על המילה שלי כי גם בבוואריה לא נגעתי בבייגל, אבל דנה גרמה לו להיעלם אז אני מניח שהבייגל עומד בקריטריונים של בייגל טעים.
קורנישונים מטוגנים – אם לא טעמתם, זה אחד הדברים הכי כיפיים ביקום הזה. "אמריקה בורגר" היו הראשונים בארץ להגיש את זה, אך למרות שהחבר'ה בבר של שניט טענו שלא נסיים את זה- רוקנתי את הקערה .זה מטוגן, חמוץ, מתקתק ושמנוני וזה בול מה שצריך ליד בירה.
טאקו עם בשר מפורק – אלוהים למה הזמנו רק מנה אחת?? חוסל במהירות הבזק. הטאקו הפריך מחזיק בשר רך ומתפרק עם רוטב בסגנון מקסיקני חמוד שאומנם היה מתוק בהגזמה, אך לא משהו שגרם לי לעזוב את המנה. הצנוניות החתוכות למיקרו ג'וליאנים נתנו קיק של לחות נטול מרירות שהקליל מאוד כל ביס ועשה לי חשק להזמין את המנה פעם נוספת.
הדירטי צ'יקן היה פשוט מצוין. החיבור לבירה של מנה מטוגנת בתוך כריך נוח לאכילה תגרום למנה הזו להשאר בתפריט לנצח.
לצד המנה הוגש רוטב טרטר טבעוני שהיה לא רע בכלל, אך התנגדתי להמשיך לטבול בו דברים מטעמים מוסריים (הוא טבעוני!)
הצ'יפס מהסוג הגנרי שתובל באבקת תבלינים ופטרוזיליה היה חמדמד, אך ממש לא מחייב במקרה שאתם שומרים על הגזרה כמוני.
ההמבורגר בסגנון סליידר- הייתי מחכה שיעבור עוד מקצה שיפורים. לטעמי הוא בסיסי מאוד כרגע ואולי לאנשים רגילים שאינם פנאטים של המבורגרים זה לא ישנה, אך לטעמי הוא עדיין לא ברמה שמייצגת את המקום בגאווה ולא עומד בקנה אחד עם שאר המנות בתפריט.
עכשיו תחזיקו אותי כי בא לי עוד טאקו ובירה (ולטעום את כולן).
ארקדי אוכל דברים 