קטגוריה: פיצריה

מסעדת סילו – 3 מנות שחייבים לטעום הקיץ (2017)

מאז מביקורי בסילו, משהו חיובי קורץ לי לשוב. אולי זה הוייב החוץ-תלאביבי, אי המתח באוויר, אולי זה טאבון העצום במרכז חלל המסעדה, אולי זה אוכל נכון במחיר שקולע ואולי זה משהו שקשה להמשיג במילים. בכל מקרה, שף טל כהן נכנס לסילו אז הגענו לבדוק, מה מביא איתו האביב.

#בצל_לא_קונבנציונלי

במנות הראשונות, הייתה הסכמה גורפת בין יושבי השולחן. כולם חוץ ממני זומרים על תזונה מאוזנת אבל חלת הבצל הייתה ההפתעה הגדולה. יצירתיות נהדרת, ביצוע מושלם והגשה מפוארת גרמו למנה להיטרף במהירות הבזק. רק בדיעבד הסועדים החלו לעיתם לקלוט כי מדובר במנה סופר גריזית, וזו הרגע עברה צ'יפסר לוהט. היות והירקות הקרנצ'יים אשר נסרגו בבצל נעדרו שמן לחלוטין. רק הצבע הזהוב המשגע רימז על מה שעבר לקט הירקות הצבעוני עד שכוסע בשמנת רעננה. תוך רגעים ספורים היא נעלמה.

במקביל, שיגרירתי של #חרצופו (או בשמו היותר מוכר, הארטישוק א-לה ראמנה). ארטישוק כבוש וחמצמץ עם אוממי של פרמז'ן מגורד על פולטנה וקרם כמהין אשר עשויה בדיוק מופתי. זה השואו אחר מזה שקיבלנו בחורף, אך הארטישוק הזה היה בדיוק מנת הפתיחה הקלילה שציפיתי לקבל. [47 ש"ח]

מנת הגמברי הייתה די בסדר. אומנם אין כאן איזה תגלית מרעישה כשממדובר בשרימפס עם קלמטה ושרי ביין אך הביצוע טוב והחסילונים השמנמנים חוסלו במהרה. [57 ש"ח]. כך גם הרגשתי עם טבעות הקלמרי #פריטז המטוגנות שבלטו בעיקר בזכות האיולי פרמז'נו [55 ש"ח] והכרובית שהייתה חביבה ותו לא.

#שואו_מאסט_גו_און

בעיקריות הייתה מחלוקת רצינית בשולחננו. האם זהו הניוקי שרימפס וקלמרי, מנצח הערב או הפטוצ'לה טרטופו די פארמה שגנבה את ההצגה.
אני סבור שאני שמן מקצועי יותר משאר חברי לסעודה ולכן הניוקי הזהוב שהוגש עם פירות ים מוקפצים כהלכה היה טוב מאוד. בעיקר בזכות הכופתאות תפוחי אדמה בעצמן. הם היו קטנים קלילים ורכים מאוד, לא מהסוג שנדבק לשיניים או דורש לעיסה ארוכה. אבל זה לא הספיק לו כדי להיות מנת הדגל. בנוסף לציפייה הממושכת לצ'ילי שיפתיע בחריפות שהובטחה לנו פעמיים, אין למה הזו את הוירטואוזיות שגרפה המנה המובילה. [69 ש"ח]

מנה הפסטה היבשה (פטוצ'לה) עברה בישול קצר ומדויק כדי להגיע לגוף לעיס ואלסטי בלי להפוך לאיטריות מתות שישראלים כה אוהבים. לאחר המפגש עם רוטב ביאנקה, אלו הונחו ביד בתוכה בגלגל הגרנדה פארמה כדי שחום גופם ישחרר מהגבינה את הלוקטוז המגובש ויהפוך לרוטב יחד עם פטריות הכמהין ששובצו בתוכה. השואו, הביצוע המדויק ומנעד הטעמים הנהדר בעיני הופכים את המנה הזו, למנה שאמליץ לכם להזמין בביקורכם הבא. פטוצ'לה טרטופו די פארמה [79 ש"ח]

 

ארקדי ממליץ על לה פסטה דלה קזה | כן, כן, סיפור אמיתי.

 

לה פסטה דלה קזה

רבים מכם יודעים שאני, ארקדי פורטנוי, לא איש של בצקים או אוכל איטלקי. תנו לי איזה נתח מדמם או סטייק "בעובי של הראש שלך" ואני מאושר כמו בפרסום של מעדני joy. יחד עם זאת, עד שטעמתי את המאפים ב "לה פסטה דלה קזה", אני מודה שלא ידעתי כי מאפים יכולים להיות כל כך טעימים.

באירוע 'פיצאיולי ישראל 2014' פגשתי בין כוס קוקטייל לאחותה התאומה, את מר משה בראל בלול. איש חביב שהזמין אותנו למעוזו 'לה פסטה דלה קזה' .

 

לה פסטה דלה קזה נמצא באזור שבין הוד השרון לכפר מלל. אז תשמעו. אם גם אתם כמוני חושבים שאיטליה מתחילה ונגמרת בבתי הקפה אתם מוכרחים לקחת את האוטו בבוקר יום שישי ולפגוש את המקום והטעמים.

לה פסטה דלה קזה 1

תראו. אכלתי מאפה עם גבינה ושעועית שחורה. וזה פשוט השאיר אותי ללא מילים, עד כה לא חשבתי שמאפה יבול להיות כל כך טוב ולרגש אותי ככה. הטעם הנימוח ואיזון של הטעמים שהיה בגדר חסד. מלבד זאת הבצק הרך, פריך, עסיסי ונטול שמנוניות.

 

משה בראל בלול מספר, כי כבר מגיל 4 היה עזר לסבתא לייבש את בצקי הפסטה העצומים. אמו מעולם לא בישלה טעים וסבו הסוחר מווינציה השפיע רבות על עתידו. בשנת 84 הוא פנה ללמוד פסטה בונציה, ובשנת 90 פתח את ל"ה פסטה דלה קזה". משה מתגאה שבקציצות הראשונות שלו הוא הכניס לקילו בשר טחון – כוס שלמה של פלפל. משם היה לו רק לאן להשתפר.

לכתבה המלאה של פפריקה [בקרוב]



לה פסטה דלה קזה 2

עין חי 43, כפר מלל

 

פסטיבל טעם כנרת 2013 | מסע צבעוני, טעים ומשכר

[סבב עיתונאים בכנרת]

את מסע הטעימות שלנו שכיניתי QA  לפסטיבל "טעם הכנרת" 2013
התחלנו בשעת בוקר מאוחרת עם בריזה צפונית מרעננת והרבה ירוק בקיבוץ "אשדות יעקוב איחוד". את האוויר הצפוני הצפוף אפשר היה כמעט לטעום אבל לא טעמתי, רעב בוקר ממשי אחז בי ברגעים אלו.

IMG_20131114_113318

היה היה

אם אתם שייכים למועדון ארוחת הבוקר, מאמינים בלב שלם שזו הארוחה שלמענה האבולוציה נתנה לנו פה, אז אתם כנראה במקום הנכון. זה לא "ברייק-פאסט אין טיפאני" אבל דמיינו פינה נוסטלגית עמוסת ענטיקות נוסטלגיות (מצלמות עתיקות, פטיליות, כלי מטבח מראשית המאה הקודמת ועד לכפכפי עץ מעץ) ובופה עשיר המעניק ארוחה כפרית פיוז'ן מזרח ומערב. מהרינג וגבינות צרפתיות עד סירות החציל בימה של טחינה וגבעות של חומוס ועדשים מול גבינות רוקפור שעשו לי את הבוקר – אז זה זה. מקום מרשים יפה להתחיל בו חוויה בצפון עם משפחה רחבה או בת זוג ענוגה.

חשוב לדעת

–          לא לצאת בלי לטעום את העדשים הנפלאים!

–          שרי רעננות – גם טעים וגם עשיר בנוזלים ויסדר אתכם לקראת היום הארוך!

–          זהירות, לא לשכוח לטעום את הגבינות המעולות!

מטבח כשר חלבי 04-6756404

2013.11 חנוכה כנרת 013

לטיול יצאנו

צפון זה אדמה, זה כנרת, זה נופים וטיולים. אם אתם אוהבי טבע, או אוהבים שחושבים שאתם משפחה של אוהבי טבע הנה לכם הזדמנות. יונתן הוא חולה נ.פ.ש (נופים, פירות ושירים) והוא ייקח אתכם למסע קצר המשלב טבע, גידולי שדה צבעוניים, טעימות ושירה עברית במטעי הקיבוץ. אני התרשמתי מאוד מאוסף העצים האקזוטיים הניצב במרחק פסיעה מ "היה היה", היה כיף לצלם (קיגליה אפריקנית, הידועה גם בשם עץ הכבד בגרמנית, קסיאטה אבוב ועוד).
המסע בין המטעים אולי יותר ידליק אותי כאשר יצוצו הילדים. בנושא השירים…כנראה שזה פונה לקהל בוגר יותר. גם הטיול הוא בקצב 1 ק"מ לשעה והדגש הוא יותר על החוויה והשירה יותר מאשר על הליכה של ממש.

050-8652355

IMG_20131114_125614

פיצרייה פרסקו

באיטליה, הפיצה היא עולם ומלואו. לאט לאט גישה זו חודרת גם אלינו. לכן בפיצרייה פרסקה בחרו להתמקד רק בה. מכריי יודעים כי "ארקדי לא חסיד גדול של בצקים", עד שאני מזהה פיצה טובה. החבר'ה בפרסקה שייכים לדור היוטיוב. לא פלא שהם למדו להכין את הפיצה באינטרנט. על אף הריחוק הגיאוגרפי ותנאי העבודה השונים, פרסקה מקבלים אצלי דירוג בקו ישיר עם פיצריות הבוטיק המובילות במרכז.

הפיצה של פרסקה לא זקוקה ליותר מכמה דקות בחום של 450 עד שכל חלל העבודה מתמלא בניחוחות ממכרים. מבחר הפיצות רחב למדי: מלבד הפפרוני שקצת הרטיב את הפיצה בשומן מיותר לטעמי, נהניתי מאוד: מרגריטה, קלמנטה לצד אנשובי ופרמז'ן, מילנזה משובצת חציל ופרמז'ן ועוד. אני התמכרתי לפיצה בעלת הפלפלים החריפים. למעט הבזיליקום מגיע גם הטוויסט החריף לאחר הנגיסה בקראסט. נגיעות המו(א)צרלה הטרייה נמסות ומעדנות את הטעם העז.

המנה היחידה שהם כן מוכנים לעשות מלבד פיצה זה ג'לטו. ההבדל בין ג'לטו לגלידה בא לידי ביטוי בכמות השמנת הנמוכה ביחס לחלב מה שמעניק לקינוח טעם עז במיוחד. טעמתי נוטלה, שוקולד חלב, שוקולד מריר וג'ילטו וניל. נהניתי במיוחד מטעם הנוטלה העמוק.

IMG_20131114_131054

חשוב לדעת

–          הבצק פריך, דק ובו בעת מתמודד יפה עם המסה מעליו ולא קורס. בעיני כך פיצה נפוליטנית צריכה לדעת להתנהג.

–          חומרי הגלם איכותיים מאוד והבצק נעשה עם מחמצת (שזה קצת נשגב מבינתי)

–          יש שילובים מדליקים ויגרמו לכם לנגוס במשולש אחרי משלוש.

 2013.11 חנוכה כנרת 090

עם בטן מלאה פנינו לחמת גדר

כולם מכירים את הרעיון: מקומיים ותיירים, בריאים וחולים – מגיעים לטבול במעיינות הגופרית הבריאות המלוות בניחוח מתמשך של "ביצים אולדסקול". מלבד האטרקציות עם החיות, יוצאים משם גם עם כמה תמונות של תנינים לפייסבוק. למזלי עקבתי אחר שובל הניחוח עד שבסוף הגעתי לבחור גדול עם מעשנת גדולה – שם התאהבתי!

2013.11 חנוכה כנרת 103
המעשנת הכילה נתח שפונדרה (אסאדו) עם צלעות, שנעשה כבר כמה שעות טובות. טעימה אחת הספיקה לי בשביל להחליט: יש סיבה מספיק טובה לבקר בחמת גדר (אם אתם תרים אחר הנתח המושלם). זהו מקום איכותי לחובבי הבשר! כששאלתי מה שם המקום השתררה שתיקה מבוכה: המקום כל כך חדש עד שעדיין לא נמצא לו שם. מתוקף תפקידי כאיש שמן הוזמנתי למטבח שהומר לגריל האוס ארגנטינאי עם מוטות לנתחים ומתקן אסאדו עצום כמו שצריך. טעמתי עוד קצת ואישרתי את המקום. אני אומנם לא משגיח כשרות אבל אני מזהה בשר טוב כשהוא פאקין טעים!
המסעדה יותר ממומלצת בעיקר אם עדיין לא לגמרי הבנתם מה תעשו בחמת גדר!

2013.11 חנוכה כנרת 100

סעודת אבירים – הגראנד פינאלה

לאורך כל היום בצפון ציפיתי להגיע ל"מרינדו – בשר מהגולן" ולדגום את סעודת האבירים שהם מתכננים ל 05.12. מאז היכרותי עימם אני קצת כמו נערה מאוהבת. הרמה שלהם גבוהה מאוד, מוקפדת מאוד והמסעדה איכותית מאוד.
סעודת האבירים של מרינדו תתקיים במהלך חג חנוכה 2013. הרעיון הוא ארוחה קרניבורית עם מעשנת, אסאדו, פויקה, שוקיים ענקיות בעלי בננה והשיא: טלה שלם על הגריל. בשביל להוריד את האוכל תזרום בירת בזלת ויין מרינדו.

אנחנו הוזמנו לטעום חלק מהמנות והמראה היה משגע.

התחלנו בשייטל – נתח בעל טעם בשרני מאוד שנמשח במרינדה שהזכירה לי טעמי BBQ עם הרבה פלפלים וחרדל. הטעם היה טעים אך המרינדה חדרה עמוק מידי, לטעמי וקצת תפסה מטעמו המקורי של הנתח.
משם המשכנו לנתח נוסף – פיקנייה – אלוהי הבשר בברזיל. הנתח היה עוצמתי מאוד עם טעמים מעולים שלאט לאט גם העם היושב בציון מגלה ומתמכר אליהם. שילוב הבשר עם פס השומן אף על פי שאיננו הכרחי יוצר חוויה משלימה מבריקה של טעם מדהים של הפיקנייה ועסיסיות אדיבה של השומן. עישון הנתח ועשייתו כרוסט-ביפ החמיאה לו ויצרה בו ניחוח עשן רכים וחודרניים.
על הצלעות שיצאו מהמעשנת אין בכלל על מה לדבר. מספיק לראות את תמונת ה'לפני' בשביל להבין שכל בן אדם שאוהב צלעות מזן מרינדו – ירגיש במהלך סעודת האבירים כמלך אמיתי. ירך הטלה שאכלנו הייתה טעימה עם זכר קל לניחוח הטלה אך לא ריח כבש כבד שמרתיע רבים. אריאל כהן (NG) פרס ירך עסיסית ולכה שלא התייבשה והייתה מה שנקרא "ללקק את האצבעות".

רק נקניקיית הבורווס הדרום אפריקאנית (טלה) לא שיחקה לטעמי. לצערי בארץ יש מעט מידי נקניקיות שמצליחות להרשים אותי כשהן לא משלבות בשר חזיר. אבל ביננו, למי אכפת מנקניקיות כשיש מגוון נתחים בלתי נתפס שכזה!

בירת בזלת נתפסת בעיניכאחת הטובות שיש בשוק הבוטיק הישראלי – מאוד ארומטית עם טעם תוסס וגוף לא מסונן שמשאיר חותם מבריק בגרון. את יין מרינדו ניסיתי גם כן (קברנה סוביניון מרלו סירה 2011). החלטתי להישאר עם בירת הבזלת לבינתיים.

מצגת זאת דורשת JavaScript.


דעתי על סעודת האבירים במרינדו
אם אתם חולי בשרים כמו עבדכם הנאמן, אתם מוכרחים להציג לאירוע הזה. אגב המחיר לאדם מצחיק ביחס למחירים במרכז. אז זה גם משהו שכדאי לקחת בחשבון! (5.12 ב 19:30 או 21:15)

לסיום ביקרנו גם ב"על הנהר"

"על הנהר" ממוקמת על גדות הירדן שהופך לקסום במיוחד בשעת הערב. בעלי המסעדה התחלפו לאחרונה והחבר'ה הצעירים מרימים לקראת "פסטיבל טעם הכנרת" ערב גורמה צרפתי וג'אז (3.12). מבין המנות שטעמתי אהבתי במיוחד את מנת ה"טרטר טונה". אומנם לדעתי שמה איננו מחובר לה, אך היא הייתה נהדר: דג הטונה נכבש קלות בסויה וג'ינג'ר והוגש על בסיס אבוקדו רענן. מנה אחרת שטעמתי הייתה פאייה טבעות קלמארי צרפתית. (כן?!…). הרעיון היה שילוב של ברנדי באורז שלעניות דעתי יצר מנה קצת מפוזרת. בנוסף גם טעמנו סינטה בפלפלת ובלינצ'ס. היינות שטעמנו היו ברובם מרתקים ומענגים. הנוף במתחם ירדנית – משכר!