ארכיון הבלוג

רודיאו ברחובות – בחזרה לעבר

יומני האוכל

שלום.
הערב הבנתי
אני תל אביבי פלצן.
במקור נסענו לחאמרה ברחובות. למרות שהנחתי שהמקום יסגר בחצות, מדריך הטיולים המקומי שלל את חששי באחת. הגענו ב00:00 רק כדי לראות את המלצרית מתחילה להרים כסאות.
***
"יש מקום חדש בשם הרודיאו" הוא סיפר וכעדר זומבים רעבים פנינו אחריו. מקום בסגנון טקסני, בטח נמצא חתיכה של בשר.
הגענו ללה מורס שהאהבנו מפעם, כשקיבלנו רישיון והרגשנו צעירים ונועזים (6-8 בירות בערב. כחייל קרבי בקושי היה לי מתי את המשכורת לבזבז).
***
ירדו לקומה שמתחת לקרקע רק כדי לפתוח שער עץ ולהכנס באחת לשנות ה-90. היו שם אנשים נורמלים ברמנים שמחים מפעם. לא רק היפסירים מלוקקים שנראים קופי פייסט אחד של השני.
מוסיקת רוק ניגנה ברקע, מוסיקה שהפאבים שכחו מקיומה. אנשים חייכו כמו קאובויים ואני חייכתי בקטע לא בכלל לא שייך.
***
התפריט היה ניינטיז. התפשרתי על פוטטאס בראווס ושקעתי במחשבות על Ronen Nenys Leizerovitz בעל ידי הזהב. הפוטטאס בראווס שלו היו שגעת, כל ביס מפוצץ של טעם עם איולי פמינגטון מדויק וחלק.

פפיטו בר מסעדה (4)
הפווטאס שקיבלנו היו בטעם של פעם. קלחי תפוחי אדמה ענקיים שבושלו בתחילת המשמרת וכעת חוממו שנית ותובלו בעוצמה.
הם היו לא רעים בכלל ולצד בירה של גינס הרגשתי לחלוטין בעבר.
החבר/המקומי רכב על השור הזועם וכולם כולל כולם הסתכלו לעברו. לא היו כאן הצפונבוניות שלא ספרו את קיומו, למעשה לא היה דם אף אחד שגרם לו לחוש לא שייך.
הברמנים וכולם כאן אחוקים. כנראה שרק אני הרגשתי לא שייך.
נ.ב.
אם תמצאו מטבע של 10 בערימת קליפות הבוטנים במקום של הנעליים ליד הבר, תחזירו למאי הברמנית היא טסה לאוסטרליה. אולי לא תשוב.
***
הגענו הביתה ופתחתי עוד בירה. כוסעומו העולם, שונא להיות הנהג התורן.

2017-07-07 02.22.40

פלורנטין פינת רמת גן | פאב שכונתי שכל אחד היה רוצה – הספסל | ארקדי פורטנוי

הספסל רמת גן (5)

כתב: ארקדי פורטנוי | ערכה: ענית אורלב

הפעם הוזמנתי לבדוק את התפריט החדש של "הספסל" ברמת גן, זה התאים לי ובניו מכיוון שתפריט חדש ודרינק זה תמיד טוב ולאחר היום הארוך שעבר עלי, זה היה מצוין.

כאשר הגעתי למקום עם הגברת המגונדרת, נותרתי חסר מילים. הגעתי לטעום תפריט שף, ליתר דיוק, של השף זיו רשף שמחוני, אלא שזו כלל לא הייתה מסעדה.

ה"ספסל" הוא סוג של בר. הייתה במקום להקת קאברים שכיוונה את הכלים וכמה חבר'ה אשר פתחו או סגרו את הערב ונראו כאילו נגזרו ממקום אחר בפלורנטין. רק אחרי שהתיישבנו, עינינו התרגלו לחשיכה ושמענו את סיפור המקום מפי מקס גוזמן, הבנו שיש כאן "יצור כלאיים" מעניין עם אווירה ייחודית שלא תמצאו כמותו בגבולות רמת גן.

מרק עדשים

לפני מספר ימים אכלתי מרק עדשים שהיה מושלם כמו פוך באמצע החורף, אני לא בטוח מה היה בו, אבל שנייה אחרי זה נרדמתי כמו תינוק ולכן גם ב"ספסל" החלטנו להתחיל עם מרק העדשים.

אם גם אתם מוצאים את עצמכם מקטרים על מסעדות מלוטשות עם מנות קטנות מידי, כנראה שהמנה הזו נועדה עבורכם – פיילה של מרק עדשים. אגב, למעט דייט ראשון זו לגמרי מנה לזוג, שתאפשר לכם להשאיר מקום גם לעיקרית.

במנה הזו לא היו חוכמות או יומרות וזה בטח לא המרק הכי טעים בעולם, אבל מדובר במרק מהביל סבתות סטייל – כזה המוגש בקערה ענקית וקשה מאוד להפסיק בטעימות ממנו, עד הכף האחרונה. המרק התחבר נפלא לרוח החורפית הקרירה שנשפה בעורפנו ומינון הסלרי היה מודגש ומעולה. אחרי שחיממנו את גחוננו היינו מוכרחים לטעום את הנקניקייה האהובה.

הספסל רמת גן (6)

 

נקניקיות פורט של אלן טלמור לצד פירה וכרוב כבוש

או בקיצור, נקניקיות פורט של אלן טלמור.

בהרחבה: מדובר בנקניקיות פורט העשויות מבשר טלה עם יין פורט ושזיפים והן כל מה שאפשר לבקש לצד בירה טובה. הטעם שלהן עדין, ארומתי ומתקתק. מאחורי הנקניקיות עומד המנקנק (או בלעז' השרקוטייר), אלן טלמור, אשר לטעמי מוביל בשלישייה הפותחת בישראל בכל הנוגע לנקניקיות.

[נוט לעצמי: "נוגע לנקניקיות" נשמע נוראי].

למרות שלא תכננתי לגעת בו, הפירה היה לגמרי לא רע, כל ביס גרר אחריו עוד אחד. זה פירה בסגנון ביתי אך מוקפד, עם צ'אנקים גדולים וכיפיים. גם הכרוב הכבוש אשר ככל הנראה בושל עם ציר שמנוני, היה עשיר וטעים.

הספסל רמת גן (7)

המבורגר על הספסל

בתחילה נרתעתי מלטעום את ההמבורגר, המקום פונה לחבר'ה צעירים שבאים לסגור פינה ליד הבירה ולכן חששתי מהמנה שעלולה לחבל ברושם הנעים שהצטבר עד כאן אבל כשטעמתי בהחלט הייתי מופתע לטובה.

ההמבורגר לא היה מעולה – הלחמנייה הייתה פשוטה, קצת מתפרקת וגם ללא קלייה. גם הבשר היה מתערובת בסיסית יחסית, לא דומה למוגש בברים אחרים שמכניסים את ההמבורגר כמנת הדגל של המקום. אבל משהו בגבינת העזים עזר למכלול לעבוד לא רע. אני סיכמתי אותו כפשוט אך מוצלח. רק באמא, אולי תקפיד לפרוס את העגבנייה טיפה יותר דק?היא הייתה באובי של ההמבורגר.

הספסל רמת גן (8)

משהו לשתות?

בזמן שהיינו שקועים במלאכת הטעימות ומבלי ששמנו לב, המקום החל להתמלא באנשים. בשלב זה מקס הגיע עם צ'ייסרים צבעוניים אשר שילבו בייליס, וודקה וגרנדין ופשוט הרגשנו באמצע ערב בסגנון פלורנטיני למדי.  הקוקטייל באמת היה צבעוני וחמוד אבל חזרנו לבירה הלא מסוננת שהתחברה גם למנה הבאה.

הספסל רמת גן (1)

פוטטו ג'קט

זו מנת הדגל שהמלצריות המליצו עליה ולכן החלטנו לקנח איתה את הארוחה: תפוחי אדמה בתנור עם בשר עסיסי. תכל'ס? מדובר במנה חביבה מאוד שהיא ללא כל צל של ספק, מושלמת לברים בעיקר במזג אוויר חורפי.  התפוח אדמה מחמם את הקיבה והבשר מספיק עסיסי בכדי לטעום אותו שוב ושוב.

הספסל רמת גן (3)

לסיכום,

עבדתכם הנאמן וגברתו הקטנה הסכימו על דבר אחד, "הספסל" הוא בר שהתמקם יפה ברמת גן פינת פלורנטין. למקום יש ווייב מטריף ובכיף היה יכול להפוך להיות ה"הום-בר" שלי.
הבירות, היין והתפריט אומרים רק דבר אחד: מקס רוצה לארח אתכם במקום שלו ועושה את זה ברמה.

 

כתובת המקום: ביאליק 26, רמת גן

טלפון להזמנת מקום

tel:073-7586177

 

תפריט הספסל:

הספסל רמת גן (4)