ארכיון הבלוג

Whitehall | באנו, ניסינו הלכנו!

במסגרת פסטיבל 'שף תאכל' מס' 16 יצאנו לחגוג את יום הולדתה של בת זוגתי במסעדת ווייטהול (whitehall) הממוקמת בהרצליה פיתוח. המוטיב של הפסטיבל הוא פשוט וטוב: ארוחה במסעדת פרימיום בעלות 84 ₪ לסועד. בחשבון פשוט זה 160 ₪ לזוג.

שיעור בכלכלה:

* החשבון הסופי היה 290 ₪. * התפריט "המיוחד" במסעדת ווייטהול מציע ארוחה מלאה אבל ללא שתייה! 2 בקבוקי 'סאן פלגרינו' (50 ₪) ובירה (30 ₪).* גם בלעדי השתייה, סכום הסעודה הזוגית שלנו עמד על 210 ₪ עוד לפני הטיפ. זה כאמור רחוק מ 160 השקלים החדשים שנועדנו לשלם: על מנת לבחור במסגרת התפריט הייחודי סטייק אנטריקוט כ 200 ג' הוספנו 25 ₪, על מנת לבחור קרפאצ'ו סינטה הוספנו 10 ₪ ועבור קלמארי בקראסט עם איולי כורכום נפרדנו מעוד 10 ₪.

בשעה 18:00 הגענו למסעדה והופתענו לגלות שפתחנו את השולחן השני במסעדה. בדיוק אז נכנסו זוג קשישים חביבים ושאל על פסטיבל 'שף תאכל'. הרגשנו לא לבד ועם הביטחון המוגבר פנינו להזמין.

פטה כבד עוף (*)

"לא, ממש לא טעים!", הייתה התגובה הראשונית שלי לפטה. שמרתי את זה בבטן בתקווה שאלינה תהנה ולא אאלץ לחלוק עימה את "מאי פרשס" – ערמת הרמסים הצהבהבה שלי. אך אלינה טעמה ולא ממש חייכה. טעם הפטה נטה לכיוון הכבד הקצוץ עם מחסור קריטי בחמאה. מאוד לא מעודן. מאוד מאכזב. הבצל המקורמל היה רחוק מנקודת המיצוי שלו, אבל מילא. לכן ביקשנו להחליף את המנה והזמנו קרפאצ'ו.

2013-07-30 18.39.52

קלמרי מטוגן עם איולי כורכום (****)

המפגש עם איולי כורכום סיקרן אותי מאוד.סוף סוף גיוון!. טבילה אחת הספיקה לי. כן, מצד אחד זה מיוחד, מאותו הצד זה גם תיבול מאוד ישראלי. ועוד באותו הצד זה בהחלט משדרג את ההגשה עם כל הצהוב הקיצי הזה. מצד שני, אני לא חושב שהנטייה הזו לכיוון הקארי נתנה את המקום לקלמרי  שנועד להיות מרכז הצלחת. שלא לומר שהמשחה הצהובה אף העפילה על טעמיו. מידת הטיגון הייתה למופת וטבעות הקלמרי עם ראשי הקלמרי היו נהדרים כשלעצמם. משמעותית יותר מוצלחים מהשכנה העוסקת בפירות ים: אושן פירות ים ודגים.

קרפאצ'ו עם רוקט ופרמז'ן (*****)

בקרפאצ'ו חומר גלם טוב אז הכול. והחומר גלם היה מעולה!. אומנם קרפאצ'ו סינטה לעולם לא הוא טעים כמו קרפאצ'ו פילה. אך כפילה הוא היה מעולה: מיושן טוב, חתוך דק וללא סימני פטיש או מדרגות. הוא אומנם עבה וגס יותר מהקרפאצ'ו ה'דפוק' שאנו מכירים אך בזכות זאת טעמו בשרני יותר.

בצד הוגש לנו לחם שחור ומשעמם. בסיסי לחלוטין. עם קערית שמן זית, קונפי שום בזיליקום ועגבניות טריות. קערית שמן הזית בהחלט הייתה מעניינת וחביבה – הלחם, קצת פחות.

2013-07-30 19.01.36

סטייק אנטריקוט (*****) ו-'האש-בראונס' (*)

אני לא צוחק! זו התוספת! 'האש-בראונס'! הסטייק היה נהדר, מיושן היטב ובעל טעם גן עדן, בדיוק כמו שהחך הישראלי אוהב לאהוב. רק בשבילו לבדו שווה לחזור למסעדת ווייטהול בהרצליה פיתוח. מידת העשייה הייתה רחוקה מאוד מהמידיום שביקשתי אך לאור טעמו הייתי מוכן להמשיך בלי להתלונן. רק חבל שהוא היה קצת קטנצ'יק.

המטבל היה לא לרוחי במילים המועטות. טעמו של ציר הבקר היה החלק הטוב אך התיבול הגס ששילב שבבי פלפל אנגלי או\ו כזרעי וסברה היו מוגזמים ולא מאוזנים. "האש בראונס" זה רק תפוח אדמה. זו הייתה התוספת מיושנת ולא טעימה. מנה שאולה מחדר האוכל צהל"י אך בטח לא ברמה של מסעדה. אולי זה אמור להיות טעים יותר, אך זה לא מעבר.

לינגוויני וראגו בשר (**)

2013-07-30 19.02.00

הלינגוויני היה בהחלט עשוי כמו שצריך, אל דנטה, ברמה ועם נוכחות בצלחת. הראגו היה בלונז פשוט ללא שום דאווין. בסיסי ולא מעבר.

פרפה חלבה (***)

קשה לקרוא למנה הזו פרפה – זו הייתה גלידה משובצת חלבה. מעל היו קווי סילאן וזהו. זה היה טעים אך לא מה שציפיתי. לגמרי לא ברור לי מי בחר את השם ומדוע.

פנקוטה מנגו (***)

מיותר. דמיינו לכם מעדן דני עם סיומת של מנגו, טעים? זו המנה כולה. נכון יש קישוטי מייפל שנועדו לשדרג את הצלחות אך טעמו כמי סוכר והוא לא באמת נאבק עם החמיצות של המנגו אלא סתם שם.

הייתי רוצה לספר לפחות שהבירה הייתה נהדרת, אך הבירה היחידה מהחבית הייתה גולדסטר שלא רק שזה מאוס מעט ביחס למסעדות שמגרות את החושים עם בירות לא מסוננות אך הגולסדטאר הזו כבר הייתה דלילה מבועות עוד בהגשה וחבל.

לסיכום, המסעדה (***) והבשר (*****)

פסטיבל 'שף תאכל' הוא רעיון נהדר שזוכה לתהודה גבוהה מאוד והרבה עניין בעולם המסעדנות הישראלי. לצערי מסעדת ווייטהול לקחה את זה למקום מיושן, משעמם ובעיקר מאכזב.

וייטהול, המשכית 35. הרצליה פיתוח.

אחלה סטייק, בשאר הדברים אפשר לשפר פה ושם…

סיור קולינרי "מאסטרשוק" בחסות יקב 1848 ומסעדת טרקלין

היי חברים,
הפעם בחרתי לספר לכם על סיור קולינרי ה"מאסטרשוק", בשוק הכרמל, אליו הזמנתי על ידי מסעדת טרקלין ויקב 1848. אם אי פעם הסתובבתם בשווקי אירופה אתם בטח זוכרים את המגוון, העושר והסיפורים הקטנים שגורמים לסיור בשוק להיות בלתי נשכח. אז הפעם החלטתי לבדוק: האם אפשרי לקבל חוויה דומה או נקבל חווה שעיקרה יהיה הסתתרות מהירה מרוכלים שצועקים "העעעעגבניה".

 פיתוח תוכן ארקדי פורטנוי

למי מאתנו שלא חסיד של קריאה מעבר לכתוביות בסרט, אסכם את הסיור בשוק הכרמל וכרם התימנים בתל אביב:

–          אפשר ליהנות ולגלות סודות מרתקים ששוק הכרמל צופן בו (אופרה בכוס הקפה)

–          חפשו את הפינות ההיסטוריות של השוק ותהיו המומים

–          עצרו בדוכנים, שתו משהו קר ועדיף עראק או\ו גת. לבריאות!

 מיידל'ה את יכולה למרוח לי קרם על העגלה?

סיור קולינרי ה"מאסטרשוק"

באופן אירופאי למדי יצאנו בזמן חמושים בעגלות זקנים (כאלו של פעם). אלו הסתברו להיות כלי גאוני במהלך הניווט הקרבי שביצענו במעברים הצרים של שוק הכרמל הסואן. את כרסנו תדלקנו ביין רוזה של יקב 1848 ורדרד, צונן (ולא מורכב מידי) ומשם החום התל אביבי היה קטן עלינו, ועל מיידל'ה.

גם ידידי, אור בלאן, הוזמן לסקר את האירוע. ביחד, יד ביד ועל אף החום הקיצי, התרגשנו, חייכנו ולא נתנו ללחות התל אביבית להפריע. טוב זה די דומה לסיפור האמיתי…

 

מאסטרשוק3

 

אבו- 'שוק'רי המקורי

שלט החוצות שתפסתי במצלמה הינו מזכרת דוממת לאורכה של ההיסטוריה שעבר השוק. אף על פי שזוהי נקודה היסטורית וכונתה כבר "הכותל המערבי של השוק" כיום זוהי עוד מצבה המועמדת להריסה (כל הכבוד עיריית תל אביב). בקיצור, אם אתם חולפים בסביבה מומלץ מאוד לעצור ולהצטלם לפני שזה יהיה "another break from the wall".

משם נורית, הפנסיונרית המקומטת בת ה-30 לקחה אותנו להופעה אותנטית של חזנות או קלאסיקה עברית בבית הקפה של כהן?.

 

 

קפה, עיוני?

הקפה של כהן? מאזין לצלילי האופרה כבר משלב הקלייה. גם שלמה סיים יצא לפנסיה מוקדמת בגיל 40. בכל זאת הוא עבד בערוב ימיו במשרד החינוך וזו הייתה תקופת מפא"י לא לפיד. קודם כל שלמה נכנס לעסק הקפה שלו בשביל שתהיה לו במה. בהמשך הוא פנה להגשים את חלום חיו. בזמנו התוכנית 'כוכב נולד' עוד לא הייתה בחיתולי אז לשם פיתוח הקול אדון כהן למד 4 שנים חזנות אשכנזית וקלסיקה עברית. אומנם הקפה כאן איננו פסגת הבאריסטה, במילים המועטות, אך ביקור בקפה של אדון כהן זו חווה ייחודית שאסור לפספס.

[ימי שישי ב 13:00 חזנות ועוד : קפה כהן, ברח' ישכן 32, תל אביב]

 שיווק מסעדות באינטרנט ארקדי פורטנוי

גברת 'מאסטרשוק' המשיכה להובילנו בין דוכני תבלינים ומרקחת. אם גם עליכם לא פסחה האופנה הטבעית אתם בוודאי תיהנו מעצירה בבית המרקחת הטבעי – טבע בכרמל. הדוכן מאגד עשרות תערובות תה, תבלינים ייחודיים והרבה רפואה אלטרנטיבית. בין היתר זכינו בהמלצות מעניינות וטיפים שמתגלים בדיוק בטיולים מאין אלו. לדוגמה הרתחתו של לבנדר משנה את האווירה בבית וממלאת אותו בניחוחות אביביים או קמצוץ של לוונדר במגהץ האדים יותיר בבגד ריחות שישאירו את בדין ודומיו הרחק מאחור. בנוסף גם בחנו תבלינים אקזוטיים כמו המלחים מיוחדים דוגמת הנורווגיים-מעושנים, מפוחמים ואחרים ואף קריסטלים עשויי סוכר שיעשו לכוס התה את מה שההרמטאג'? עשה למוסקבה. משם המשכנו לדוכנים נוספים שהוכיחו דבר אחד: הסופרמרקט לעולם לא יוכל להתחרות עם השוק בקטגוריית הטריות והשפע.

 ניהול שיווק באינטרנט למסעדות ארקדי פורטנוי

תבליני העולם התאחדו!

בדוכן התבלינים של כחלינו? פגשנו עושר תבלינים ומרקחת מכל העולם. החל מהמטבח האסיאתי ועד לתיבול הטריפולטאי, מהזעתר הבלעדי המקומי ועד לשזיף האוזבקי. טעמנו דווקא את הטחינה שמככבת בשנים האחרונות במטבח הביתי ומסעדות יוקרה בישראל. הטחינה שטעמנו הייתה סמיכה, צמיגית, בתולית ובטעם אגוזי שנוטה אפילו אל עבר חמאת הבוטנים. אין שום קשר בין המשחה הזו לטחינה הפופולרית שאנו רגילים לקחת בסופרמרקט. מלבדה נתקלנו בפרי מאוד מוכר אלא שהוא בכלל לא אותו הדבר! תסתכלו שוב בתצלום מעל. בננה?

כלל וכלל לא!, טוב זה אומנם פרי ששייך למשפחת הבננות אך הטיפול בו הוא כמו של תפוח אדמה בכלל. בזכות נוכחותם הערה של העובדים הזרים הרבים באזור יש השפעות קולינריות גלובליות מעניינות מאוד על השוק ואנחנו רק זוכים לחוות טעמים חדשים.

 תפעול פייסבוק למסעדות ועסקים ארקדי פורטנוי

ה"וורסאי" של שוק הכרמל.

מלון הבוטיק 'עדן' הוא ללא ספק פיסת גן עדן מפתיעה במרכז כרם התימנים. המלון רובו ככולו הוא התרבות האירופית במיטבה. כבר בלובי הזעיר נדהמנו מהעושר הקיטצ'י של אומנות נאו-רומנסקית והמסעדה הצרפתית? הקלאסית עמדה בחזה מתוך עם כלי פורצלן מרשימים ומגוון סכו"ם שנועד לבלבל את האויב. את המלון הקימו שני רופאים צעירים אשר חלמו על הסבה מקצועית ויצירת של מקדש אירופאי קטן באמצע המדבר.

הלבנבנים מכרם התימנים

ואם כבר ברוסים עסקננו אז שוב עצרו לשתות. כמו כן, צמד מנהלי 'עדן' לא ממש החלו במגמה חדשה שכן "אוליגרכים רוסיים" רכשו כאן קרקעות עוד מתחילת המאה הקודמת והן במקור נועדו לחקלאות. "כדי שיהיה משהו בצד". בכורח הפוגרומים ברוסיה הם פנו לפלשתינה מהר מן הצפוי. היות והם לא היו אנשי האדמה הכי חדים במחסן, הם התפרנסו מהדבר היחיד שהם הכירו – עסקים. כך הומר האזור החקלאי לשוק המוכר לנו כיום.

מאסטרשוק8 

"איכשהו"

איכשהו הסיפור הזה מתחבר גם לתימנים. אני כותב "איכשהו" כי סיפורים אצלי אודות תרבות תימן תמיד מגיעים עם עראק מצונן ו…גת (טוב נו, כאשכנזי אז קיבלתי מיץ גת). בניגוד לשאר חברי הקבוצה החכמתי להגיע ללא רכב מה שסיפק לכולם תירוץ להעביר אליי את הכוסיות. משם ההסבר הפך להיות דיאטטי במיוחד. למעשה לעיסת הגת מזרימה את מחזור הדם ובין היתר עושה אחלה עבודה לכוח הגברא. אף על פי שבני העדה התימנית אוכלים אוכל שאינו "הכי" דיאטטי, השימוש המרובה ב…גברא… שומר על גזרתם ועור הפנים הצעיר.

 פייסבוק למסעדות ארקדי פורטנוי

עבודת תורה ו…יין

סיור בחסות יקב 1848 זה משהו שבהחלט גורם לך לא להפסיק לחייך. כי לא באמת הפסקנו לשתות. על יין קברנה סוביניון מרלו 210 של יקב 1848 (דור 2) לא באמת היה מה להרחיב אבל מעניין הקישור בין היין הזה לתפנית שהתרחשה ביקב הכי סודי בעיר הקודש.

בסוף המאה ה-19 היה אדון גלינא שור מלמד תורה ביום ומפיק יין בלילה. העניין שהפקת יין בתקופה העות'מנית הייתה איך לומר, לא חוקית במיוחד. כך קרה שלפני 8 דורות היקב הזה תפקד בתוך מרתף הצמוד לכותל! בהמשך כלה בת הדור השני עשתה את הבלתי יאומן ופתחה בית מרזח בלב ליבה של ירושלים. את המשך הסיפור הזה תשמעו לא ממני, בכל זאת, זה הסיפור של גברת "מאסטרשוק". אבל משם פנינו לדוכן ממותג במיוחד:

 מאסטרשוק10

סקס, סמים ו – olive oil .

חברת oila?  יודעים איך לכבוש את השוק. עם עשרות בקבוקי שמן זית, חרדלים וממרחים פגשנו עולם שלם של טעמים. בארץ גדלים 20 סוגי זיתים מתוך 200 הקיימים בעולם כולו. אלא שהתחלנו לטעום את שמן זית ברנע שהוא ספינת הדגל של ישראל בתחום שמני הזית בהיותו פיתוח ישראלי. יותר מזה שמן הזית הזה בעל רמת חמיצות 0.16. ועוד כל מיני נתונים אלא שהוא לא מעניין. דווקא הקורנטו היה גילוי מעניין. השמן עדין כל כך עד שאפשר להשתמש בשמן זית כתחליף לחמאה באפייה. עוז המומחה בדוכן של אוליה? דווקא המליץ עבור קינוחים להשתמש בסנטא שטעמו גם עדין מאוד אך יש בו נטייה קלילה אל עבר טעם אפרסקי.

 

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

אם אתם, כמוני, אוהבי החרדל תזכו ליהנות מאוסף חרדלים רחב במיוחד וטרי. OILA?  הם החברה היחידה בארץ שמייצרת חרדל. על המדפים תמצאו את החרדל טריפל – עדין מאוד מכיוון שלא עבר כתישה, חרדל הד'זון הקלאסי לתפארת מדינת ישראל אשר נכתש במקום וחריף מאוד בזכות טריותו ועוד. לצידם ויניגרט התאנים היה אחת ההפתעות בסיור הזה. מי שנתקל בעבר ברוטב ויניגרט התאנים של ארז קומורבסקי יידע לספר על הטעם המדהים. הויניגרט של אוליה? לא נופל מממנו ובהחלט מומלץ לקחת חופן הביתה. אגב, אם נתקפתם ברעב קל, קחו ברוסקטה עם גבינה כחולה, תאנים וטבעות חלפיניו. אם נתקפתם רעב כבד פנו לאוכל האותנטי בעל התחלופה הגבוהה. במידה ואתם מתגעגעים לחומוס של אבו-גוש, כאן את מלחמת האבו-חאסנים מנהלים 'החומוס הסורי' מול 'החומוס של דורון'. בתחרות בין עסקים יש תמיד מנצח אחד – הלקוח, ואתם תיהנו מחוויית חומוס מענגת.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

 

ים של חלווה

משוגעים על חלווה כמוני? אני לא חסיד גדול של קינוחים, אני אוהב כנאפה ואני אוהב מאוד חלווה. על כולנו יש חובה מצפונית לעצור בחולפנו על הדוכנים הרבים מול דוכן חלוות אלוהי. שערות החלווה כאן רכה ממשי והחלווה בתוספת קפה מדהימה. היו שם כמובן גם עוד מאכלים רבים, בשיאם עומד ה'בבה קדראסה' עם טעם עמוק ועשיר של נוגט עם אגוזים משובצים.

משטעמנו את קסמי השוק הרבים נתקלנו בוויטרינה שהפנטה אותנו. ככל הנראה לחייט קרט לא חסר זמן פנוי וככל נראה זו גם הווטרינריה הכי הקריאטיבית בארץ. על הויטרינה "ערימת" מודעות שקרט משאיר למבקרים ברחוב, ולא תוכלו לזוז עד שתסיימו את כולן. משם צעדנו עם חיוך גדול עוד יותר הישר למסעדת טרקלין.

(מעבר לעמוד הבא)