ארכיון הבלוג
ארקדי מרגיש זקן | פטריקס בר – ראשון לציון
"ארקדי חופר" יאמרו פה ושם, "ארקדי, תפסיק לחפור" אבל לפעמים גם אני נתקע בלי מילים. לאחר סיקור של מקום בילוי כזה או אחר. כך גם קרה לי לאחר ביקור בבר האירי "פטריק'ס" בראשון לציון. רק לאחר מספר ימים פירשתי את הדיסוננס הזה – מדובר במקום הפונה לחבר'ה צעירים. פתאום הבנתי שאני כבר לא בן 24, מה לעשות, אנחנו לא נהיים צעירים יותר. כוסעמו.
בערב טיפוסי של אמצע השבוע (בשעה 21:30) הגענו למתחם הבילוי המנומם בראשון לציון. למרות החניון הקרוב, הגעתי עם הוויז לחניון אחורי הריק ממכוניות וזה היה במרחק פסיעה מהמקום. יחד עם זאת, בזמן שפסעתי פנימה, הייתי מופתע לראות את כמות הבליינים ששקשקו כוסות בבר. בניגוד לשאר המקומות הצחיחים שסבלו מתופעת אמצע השבוע, הפטריק'ס היה ערני ופעיל. קהל המבלים במקום רק הלכו והתרבו עם חדירת הלילה לבר הפתוח ובסוף הבנתי את הפטריק'ס באופן הבא: פטריק'ס זה בר-מזנון שלוקח את המודל הכבד של הבר האירי לקונספט צעיר, מהיר עם טוויסט ישראלי.
בזמן שהמתנו למנות שלנו שמנו לב ל-2 דברים:
קודם כל, בפטריק'ס הבירה מוגשת בכוסות וינטג'. מצד אחד זה מייצר תחושה "של פעם", שאני נורא אוהב באמצעות הכוסות הכבדות, אך חסרונן בכך שהן אינן מתאימות לכל סוגי הבירה. כאשר הברמן הגיש לנו את הגינס, שכבת הקצף הלבן אחזה בכוס זמן רב מידי וזה מנע מאיתנו לשתות את הבירה הצוננת במשך דקות ארוכות למדי. לדעתי מזיגה תלת שלבית בהחלט הייתה משפרת את זה.
יחד עם זאת, נראה שהצוות הצעיר של פטריקס נבחר בקפידה, עוד לפני שעמדתי על רמת השירות שלהם, בת-לווייתי כבר הכריזה שהם שריריים ולגמרי יש על מה להסתכל.
חלת בצל
זוהי מנת פאבים קלאסית. לכן הייתי מוכרח להתחיל דווקא שם. יותר מזה, לטובת חלת בצל מעולה כמו ב"עד העצם" או ב"מורדן בר" אני מוכן לנסוע רחוק ולשלם הרבה.
מכיוון שטעמתי את המנה הזו בעשרות מקומות, למדתי שמדובר כאן ב מנה טריקית. לכן בחרתי דווקא אותה, כדי שתשקף עבורי את מידת הדיוק במטבח. זו יכולה להיות מנה קראנצ'ית מתקתקה שקשה להפסיק לאכול ממנה או מנגד, גוש בצל נע עם טעם שמנוני וכבד. כדי שהמנה תצא בשיאה צריך מאוד להקפיד על טמפרטורת שמן מתאימה, קראסט מדויק, צפיפות נכונה ומלח שיאזן את הטעמים.
במקרה שלנו, המנה הייתה איפשהו באמצע. קודם כל כי, החלהו הוגשה ללא רוטב הברביקיו. כששמתי לב לכך הברמן, כמו אקדחן מיומן, שלף בקבוק לחיץ ויכולנו להמשיך. חלק משבבי הבצל היו קראנצ'יים וטעימים כמו שצריך. מצד שני, חלקם האחר יצא לח ופספס את המטרה. תוספת רוטב הברביקיו שדרג משמעותית את המנה, אך עדיין היו שם רצועות בצל לחות והשמנוניות שלא צלחו את הבוחן המסלול.
חלת בצל – 35 ₪
הנקניקיה של אלן
למרות התמחור, מדובר בנקניקיית העגל של השוקוטרי – אלן טלמור. אין סיכוי שהייתי מדלג על המנה הזו. כצפוי, טעמה של הנקניקיה היה "אלן טלמור". בהתחשב שמדובר בנקניקיה כשרה, היא בהחלט הגיעה לפסגת הטעם שלה.
מצד שני, "הצ'ילי" היה גיטרה לא מכוונת. בתולי כזה. לעניות דעתי, תבשיל כזה זקוק לפרק זמן ממושך של בישול עד לכדי גיבוש הטעמים. רק אז התוצאה תעשה פלאים בפה.
אני אסכם את המנה הזו כך: לא משנה כמה המנה עולה, ולא משנה שצריך להשאיר את הצ'ילי בצד – כשאתם רואים את הנקניקיה של אלן. תקחו.
הנקניקיה של אלן – 21 ₪
פטריק'ס קלאב סנדוויץ'
הזמן עבר, היינו בבר אירי, אז שתינו ושתינו. בין כוסות הבירה והצ'ייסרים של ג'יימסון (פינקו לנו ת'תחת), היינו צריכים מנה שתמתן את השפעת האלכוהול, ושתאפשר לנו ללכת לא בזגזגים.לכן לקחנו את מנת פטריק'ס קלאב סנדוויץ' העונה בול להגדרה: מנה גדולה של לחם (אגב, ייחודי וטעים), עמוס ברוטב טרטר מעולה ושפע של נקניקים חמים. תקשיבו לי. אני בדרך כלל אוכל טעמים מעניינים, טעמים שמדברים, טעמים שמספרים אבל ראבק. כשאתה בא לפאב קח לך מנה כזו של קלאב. תתפנק וגם תאזן את הבטן.
ושיהיה לילה מנצח.
פטריק'ס קלאב סנדוויץ' – 63 ₪
סיכום
פטריק'ס בר בראשון לציון הינו בר מדליק לחבר'ה צעירים שלא רוצים לצאת מהעיר.
אני לא ראשל"צי וכבר לא חבר'ה צעירים אז פחות התחברתי לאדפטציה הישראלית והאינטרפרטציה לפאב אירי קלאסי, אבל אני כנראה לא דוגמה. גם באמצע השבוע – הקהל ממלא את המקום ומצביע ברגליים.
יתרון בולט -אפשר לעשן בכל המרחב בלי בולשיט, מכיוון שהמקום למעשה פתוח.
אם גם אתם אוהבים את הבר, קחו עצה ושבו בצד שרחוק מחלון הוצאת המנות – אחרת הצ'יפס שם יעשן לכם את הערב.
בנוסף, הברמנים שלנו היו חמודים ועל הכיפאק והכל. אבל ממקום של ביקורת בונה – לא תזיק להם הכשרה נוספת, על אלכוהול, מזיגה, המשקאות ומקורם בעולם.
אני בטוח שזה רק ישדרג את חווית הבילוי במקום.
כתב: ארקדי פורטנוי | עורכת: מרינה קיגל | גילוי נאות – הכתב הוזמן לסקר את המקום.
פטריק'ס בר | משה בקר 16, ראשון לציון | 03-532-7586
The Meat & Wine co הרצליה פיתוח – חוויית בשרים ויין | ארקדי פורטנוי
אם אתם מחפשים מסעדת בשרים כשרה במרכז, כנראה שאתם קהל היעד העיקרי של מסעדת The Meat & Wine co.
אינני שומר כשרות, אבל ביום ראשון אחד עמוס במיוחד קיבלתי טלפון מיעקב פרחי, הלוחש לסירים, שהזמין אותי למפגש בלוגרים במסעדת The Meat & Wine co והודיע שאין לי ברירה אלא להגיע. לאור היכרותי הקודמת עם המקום, לא הרגשתי צורך להתווכח. ליתר דיוק, עניתי "ברור שאני שם".
ב-20:30 בדיוק, עליתי לחדר ה-VIP בקומה העליונה. את חבריי הפודי'ז תמיד כיף לפגוש: באתר של דני רובין, איש היין במסעדה, תמצאו חוות דעת מושכלת על כל היינות במסעדת The Meat & Wine co. שמחתי לראות גם את שאר חבריי פודיז המדהימים: לבנה רייזר, נורית פלד, הצלם הקולינרי אייל גוטמן והאחרים.
אני פריק של קרפאצ'ו וזו אחת המנות החביבות עליי ביותר. המסעדה הזו כשרה, כך שמראש ויתרתי על פרמז'ן. אולם, The Meat & Wine co דווקא מצאו דרך אלגנטית לחדש את המנה – קוויאר בלסמי מצומצם, צלפים, בצל סגול ונבטי חמנייה. לטעמי זהו נתח פילה יפה למדי, טעים ורווי בשמן זית שאחז בקרפאצ'ו זמן ממושך מדי לטעמי. אבל בסך הכל מדובר בקרפאצ'ו לא רע בכלל.
במקביל לקרפאצ'ו, הוגש פטה כבד עוף בעל מרקם מלטף. מסתבר שהחיבור עם שומן האווז מאפשר את המרקם הקטיפתי והחמאתי גם תוך הקפדה על כשרות. הפטה היה ללא טעם גרגירי, אלא קרמי, יציב וטעים. כאן, The Meat & Wine co מציבה תחרות רצינית אפילו מול מסעדת צ'מפיונס (מסעדת הבשרים הכשרה שמככבת בראש הרשימה הכשרה שלי). דווקא הריבה היתה עקב האכילס של המנה מבחינתי. היא היתה רכה בצורה שפחות כיף למרוח.
בעודי מתפנק מהכבד המלטף, החברים האחרים כבר עטו על קערת הפטריות החמות. עלה מהן ניחוח עדין ומתקתק של טריאקי, בליווי ריח השום שלקח את המנה הזו לכיוון חדש ומעניין. כך, נוצרה מנה – סטנדרטית בדרך כלל – שהקסם שלה הוא הדומיננטיות של טעם הפטריות. אף שהפטריות טבלו ברטבים חזקים מאוד, טעמם עדיין עמד בשיאו. שאפו רציני!
משם, המשכתי לקבבוני סלמון קטנים ויפים שעוטרו בקוויאר סלק. מאז שעברתי סדנה במרכז פיינקוק, אני אוהב מאוד את המייצבים, אבל כאן הם רק ייצרו צבע משגע – מבלי להוסיף ממש לטעם.
קבבוני הסלמון היו טובים ועסיסיים. הטעם של הקארי היה משגע, וקצת הזכיר את טעמי העמבה העוצמתיים מהמטבח המקומי.
כמובן שטעמתי גם את ההמבורגר של The Meat & Wine co , אבל בשביל לקרוא על זה תצטרכו לדלג לכתבה באתר "קהילת המבורגר ישראל" 🙂
הבשרים של The Meat & Wine co
כבר לפני שנה וחצי טעמתי את הבשרים של The Meat & Wine co לראשונה. אז, היתה זו צלע בגודל חצי מטר ועפנו על המנה הזאת. הפעם, הגישו לנו בתור מנות עיקריות אנטריקוטים עצומים ו-700 גרם של ספייר ריבס עגל חלב שלדעתי הם יותר "שפונדרה על עצם", (המוכר גם גם כאסאדו).
סטייק האנטריקוט היה טוב למדי. טעים, במידת עשייה נאה ובצבע ורוד יפהפה. בישול הבשר בוואקום הצליח להביא אותו למצב האופטימלי הזה, אף על פי שעבר הכשרה נוקשה. העובי הנכון שמר על העסיסיות בסטייק – שהיה רחוק מלהתייבש.
כמובן, שהתעסקתי בעיקר בצלעות. אחרי 12 כאלו הצלחתי לעצור את עצמי ולסכם:
הבשר טוב, שמנוני, עסיסי, נחתך כמו חמאה ופשוט נהדר. אולם, המשחה שמעליו מעפילה על הטעמים העוצמתיים שלו ופחות מתאימה לדעתי. היא לא רעה כשלעצמה ואפילו עדינה ביחס לרטביי הברביקיו התעשייתיים שאנחנו מכירים, אבל אני אוהב את הבשר שלי בשיא טעמיו. לפי השף של המסעדה, ניר רונן, המשחה היא חלק מהתכתיב הרשתי ומסמלת את המטבח הדרום אפריקאי.
איך הייתי מסכם את המנה? חגגתי עליה כל כך שנשברה לי חתיכת שן מההתעסקות בעצמות המופלאות (טרו סטורי).
על היין של מסעדת The Meat & Wine co תקראו אצל דני רובין – המומחה שלי לתחום היין. בסך הכל לא התרגשתי, אבל אז הגיע יין הקינוח של גת שומרון. התאהבתי בו לראשונה באירוע סומלייה 2014. יין גדוש בטעמים המרגשים את החך בצורה שלא תיאמן. מדהים ש-The Meat & Wine co קלעו במדויק לטעמי והעניקו לי את הגראנד פינלה הזה.
הפעם, בשונה מבדרך כלל, טעמתי את הקינוח שהוגש. על מסעדות כשרות אומרים: החלק הקשה ביותר זה להצליח בפטה ובקינוח. בפטה הם הצליחו בגדול – אז פניתי לקינוח. הפרפה חלווה עם שערות הקדעיף היה מ-ע-ו-ל-ה, לא מתוק מדי אך בעל טעם עמוק, נעים ומרגש.
האם אחזור למסעדת The Meat & Wine co בקרוב? – ללא ספק, אבל אבחר בנתחי בשר ללא המשחה.
גילוי נאות: הוזמנתי מטעם המסעדה.
The Meat & Wine co, שנקר 16 הרצליה פיתוח.
ארקדי אוכל דברים 
