ארכיון הבלוג

שף מיקי קנט פונה לדרך חדשה אז התכנסנו לחגוג במסעדת חג' כחיל

סיטי קפה ובר ארקדי פורטנוי יח"צ

לפני כמה ימים חגגנו את דרכו החדשה של שף מיקי קנט בקנדה. למען כולנו אני מייחל שהוא יחזור לארץ בקרוב ונוכל שוב פעם לטעם את הנדסת המנות שלו. (טוב, מספיק להתחנף למיקי. הנה כמה לינקים שיסבירו מה הכוונה דיוק-מוגזם [ארקדי פורטנוי][אור בלאן][יאיר פרייס]).

לשם כך התכנסו החברים מ"האחווה הקולרינרית": אבי ברקו, הצלם אייל גוטמן, אליחמן מלכיור ובת זוגתו, גיל בר, מקס בידה ואפילו יוסי פוזניאק מנהל הקבוצה "טעם ואוכל" (אני ממש מקווה שלא שכחתי אף אחד). וזה רבותיי היה התירוץ הרשמי לאכול שוב במעוזו של שף עומר עלווין בחג' כחיל (כן, ההוא מהכתבה של הכנאפה הנהדרת).
אין ספק שהמנות הראשונות של עומר זוכות לכבוד לפחות כמו המנות העיקריות בשאר המסעדות. כל סלט ייחודי ועשוי בצורה עוקצנית חדה ומשחררת חיוך. בכלל קשה מאוד לעצור את מלאכת האכילה ברגע שהמנות הוגשו כל עוד נותר משהו בקעריות הללו. הבעיה המרכזית כאן הייתה שאירחו אותנו מאוד מאוד יפה – הקעריות התמלאו והתמלאו והתמלאו.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

השילוב שהקסים אותי הפעם היה מנת הסאברס וגבינת לבנה. מצד אחד יש פרי רווי נוזלים מתוק וחמצמץ טעים אך מאופק ואין מה לעשות, לצד הקסם יש גם את הגרעינים של הפרי והוא פרי חזק מאוד שפציר בך – קח או תברח! אל הטעם הזה מתמזגים גם טעמי גבינת הלאבנה המופלאה שמכין שף עומר עלווין בידיו בכפרו שבצפון. כך נפרסת קשת הטעמים ספקטרום חדשים: חמוץ וקצת מלוח אך האופי השמן של הגבינה מרגיע את הטעמים הדומיננטיים וכמו קרם מלטף הוא מגרה את החך רק להמשיך וליהנות.  אך כמה טעמים כמה טעמים.
הסוד הקטן במנה זה האיזון של הטעם הכבד עם טעם עלי הנענע המרענן את כל החוויה הזו כמו חוף בהוואי או לפחות כמו הנמל הקסום של יפו.

5

כמנה העיקרית בחרתי במנסף – אוסובוקו כבש המוגש עם יוגורט מבושל ואורז. כי גיל בר לא היה רעב מספיק בשביל לרדת על המנה הפייבוריטית שלי: כתף טלה ממולאת באורז, בשר אנטריקוט טחון ושקדים. אז בניגוד לכתף בשר האוסובוקו הרבה פחות מתפרק מהעצם אך טעם הכבש עדין וריכוז השומן הגבוה מייצרים טעם נהדר. כמעט ששכחתי מהיוגורט הביישן שישב בפינתו וציפה לרגע התהילה מרוב שהבשר פשוט טוב. היוגורט החמצמץ העשיר את הבשר הסגור וריכך את טעמי המנה, עתה נהיה מעניין עוד יותר אך כבר לא נותר מנה לכנאפה.

צילום: אייל גוטמן

במהלך הקינוח עומר כיבד אותנו בנוכחותו ואין הרבה אנשים שאני אוהב כמו האיש הזה – על אף שהוא בא כביכול מעולם אחר לגמרי משלי אני יכול לשבת עמו שעות על גבי שעות וכאילו שהזמן נעלם. החיסרון היחיד בכך שגנבנו את עומר היה בכך שהכנאפה היה כמעט "הכנאפה של עומר", כמעט.

***

"החבר'יה הטובים"

תודה מיוחדת לצלם אייל גוטמן.

קצת על יסודות התעמולה וה"גארייזם האקטיביסטי".

לכל אורך ההיסטוריה אני עדים לתופעות בדלניות כאלו ואחרות אשר שאפו לשנות את העולם. אומנם לא פגשנו את הנוצרים הראשונים שחשו כי המצב לא לטעמם אז הם התנתקו וגם לא פגשנו את הנאציים שחשו שסדר יום גזעני הוא הוא הדרך הנכונה. רובנו אגב, גם לא חיינו בשנות השישים העליזות כשילדי הפרחים היו בטוחים שהם המתכון הבטוח לעולם טוב יותר. מה שכן, כיום כולנו עדים לתופעה גלובלית חוצה גבלות גאוגרפיים, מגדריים, סוציו-אקונומיים ותרבותיים – הגארייזם.

את מי אני מאפיין בגבולות הקבוצה הזו? פשוט מאוד – כל מי שאי פעם שמע את הנואם הכריזמטי גארי יורופסקי ושינה שינה את הרגלי תזונתו. חשוב לי לסייג ולומר שאין לי התנגדות לתופעת הצמחונות והטבעונות, להפך אני מאמין שזה יטיב עמי בטווח הארוך, לדוגמה בכך שזה יוזיל את מחירי הבקר ויהפוך למוצר צריכה לא המוני ועל כן גם איכותי יותר.
ההתנגדות הנחרצת שלי היא לגארייזם האקטיביסטי – אותם מומרים שלקחו על עצמם את חזון השליחות הקיצונית ועתה ממטירים עליי תעמולה במטרה להבנות לי סדר יום שחור. מאוד התחברתי לדבריו של מבקר המסעדות ניב גלבוע שצעק על גלי האתר: "צאו לי מהצלחת".

לכל אדם תבוני ברור כי תעמולה כתעמולה פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר ועיסוק במוסר מקל על המרת הנמען. לעניות דעתי, מוסר הוא עניין תרבותי-גאוגרפי ולא רלוונטי. לכן ההבנייה הגאריסטית היא ללא עוגן במציאות.
בדיונים תרבותיים נהוג להפנות לחוק גודווין כאשר הטיעונים משווים את הצד השני לנאצי אך ברצוני להשתמש במבנה שיעזור לפרק את תעמולתו של גבלס ולהציג כיצד זו חופפת למאפייני התעמולה בימינו אנו. במילים אחרות, מים הגיעו עד נפש והחלטתי לשים שלט על דלת ביתי המזדהה עם קריאתו של ניב גלבוע – "צאו לי מהצלחת!".

הרעיון בתעמולה המוקדמת הוא לחבר יסודות שונים בינם לבין עצמם עד שהנמען לא ידע להפריד בין האמיתות לבדיות במסר הסופי. שיטה זו מזוהה במיוחד עם הסרט "היהודי הנצחי" – סרט תעמולתי מובהק אשר נועד להפיץ את סדר היום הנאצי. מפאת חוסר היריעה לא ארחיב על הסרט בפוסט זה.
העיקרון כאן הוא פשוט מאוד: מחברים את "אמת א'" עם "בדיה א'", "אמת ב'" עם "בדיה ב'" (לדוגמה: נתונים מדעיים שקריים), עד שהקורבן לא ידע לזהות איפה העובדה ואיפה הבדיה.
הבא נדגים את עקרון זה:

ארקדי פורטנוי - קידום במדיה חברתיתקיימת עובדה מדאיגה: גברים חוששים מאימפוטנציה (אמת א'). עתה נקשור אותה: תזונה קרניבורית באופן חד משמעי פוגעת בספירת זרע (בבדיה ב). לאחר מכן נוסיף אמת ב' שמרתיעה אותנו: אובייקט חזותי מהעולם האמיתי המציג גבר עם איבר מין קטן בצירוף פרצוף של אישה מלגלגת. כעת כל שנותר לעשות הוא לחבר נתון מדעי: הטוסטסטרון שלך נמוך 13% מהטוסטסרון של גבר צמחוני ו…הופה יש לנו תעמולה חמה מהתנור.

אינני מתריע בנוגע לאתיקה שבפרסום כזה או הקשר למדע  אלא על הליך התעמולה בלבד של הגארייזם האקטיביסטי. זוהי שטיפת מוח פרימיטיבית ונמוכה, אבל והאבל הגדול הוא שהתעמולה מתפשטת במדיה החברתית כמו ה'היטלר קינדר' אחרי 'המיין קאמפ' ומוחות נשטפים ללא בקרה.

לסיכום, אחזור ואומר – היה לי חשוב להצביע על הדמיון בין התעמולה הגארייסטית לבין התעמולה הנאצית. ללא קשר למה שאתם אוכלים אני מקווה שהמסמך יעזור לכם להיות ביקורתיים יותר מפני המסר שאתם צורכים.

הכותב,
ארקדי פורטנוי בעל תואר Ba ו- Ma בתקשורת שיווקית והשוואתית.
מקים הפורטל הקולינרי הצעיר – קהילת המבורגר ישראל,
ומרצה מן החוץ בדימוס במכללת ספיר לתעמולה חזותית.

אני בהחלט ממליץ לבקר בסדנת "שבת שף של שמנא".

בשבת עמוסת שמש הגעתי לשמנא, שזה בית בד בוטיק כלומר המקום הזה שמפיקים בו שמן זית. עד כאן אין מעניין אלא שזהו בית בד-בוטיק הגדול מסוגו בישראל ו"מטבח פתוח" לכל המעוניינים להציץ אחרי כל החשיפות שעשו בכלבוטק.

IMG_20130521_210833

מזה כחצי שנה מגיעים שפים מהשורה הראשונה להעביר סדנה במקום הפסטורלי הזה. הפעם הגעתי "שבת שף" לסדנת הסלטים הקיציים של שף צחי מויאל (כן, ההוא מהבלוג "הנשמה היא הקסם").

מאז שהשתתפתי באירוע כזה בשמנא זרמו הרבה מים כי החורף חלף והקבוצה הדלילה של המבקרים פרחה לשדה עצום של מבקרים עד שהייתי צריך לוודא שמישהו ביטל על מנת להירשם, וזה עוד היה באמצע השבוע שקדם לנו. בקיצור, מסתבר שההופעות האורח בשמנא הפכו לחתיכת תופעה ויש כבר תור ארוך בדרך של אשפי מטבח הצפויים להגיע.

רגע…נתמקד, הפעם רציתי לספר על צחי מויאל.

מי שלא מכיר את אחד הפרצופים הכי פופולריים ברשת החברתית פייסבוק כנראה שלא מתעסק בבישול – האיש, מנהל הבלוג הפופולרי "הנשמה היא הקסם" מחלק טיפים, מלמד כל יום שישי איך להכין ארוחה לכל המשפחה ומתישהו גם יש לו עוד זמן לעבוד. לצדו של השף צחי מויאל עמדה בת זוגתו על תקן הסו-שף שבעצמה מנהלת קייטרינג ודניאל המקסימה שהיא הניצבת הקבועה בשמנא. וכך, שלושתם הוציאו לקהל מנות שהובילו לגלים של "ואו".

סלט עדשים שחורות בגלימת טחינה ויוגורט לצד סלט ישראלי

המנה הראשונה התבססה על עדשים שחורות. עם השילוב העדכני של טחינה ויוגורט כבר אי אפשר לטעות כך שהסלט שכיסה אותן וטעם השום הטרי היו פשוט חוויה מרעננת ומתריסה במנות שהיו עתידות לבוא.

טעם הכמון שחדר לפנינים השחורות העניק אפטר טייסט קצת מזרחי ועוקצני. עם מידת העשייה הראשונית שלהם, אל-דנטה, בשפת הבשלנים והעדשים היו לבסיס יציב ועשיר במנה. משום מה צחי התחשב גם בצמחונים והדגיש כי מדובר במקור נפלא לחלבון מלא. משהו שלקחתי איתי מהמנה – שמן צ'ילי: טיפת עוקץ מרטיטה שמקפיצה חיוך אחר כך. מתכון

ארקדי פורטנוי קידום עסקים באינטרנט  29

סביצ'יה סלמון לצד סלט אננס טרי בטעמי המזרח

את המנה הזו פגשתם כבר בעבר במתכונת דומה והשף צחי מויאל אף פרסם שם מתכון [קישור]. כמו תמיד צחי מויאל שם לב לפרטים הקטנים ביותר וזה מתחיל מרמת ההגשה. עד כה לא הייתי בשום סדנת פינגר-פוד בה הגישו כל מנה בכלי אחר.

הרעיון במנה הזו שניתן בשלוק לתפוס את המנה על כל טעמיה. בנוסף צחי מויאל השתמש בטפטפות קטנטנות להגשה כך שכל אחד מאתנו למעשה יכול היה לבחור את מידת הכבישה של הסלמון הטרי.

הטיפ שלקחתי איתי היה הטעם המזרחי שנוצר משמן השומשום ונגיעות שוםשום ב-3 צבעים (רגיל, שחור וקצך). מתכון

סלט מלון ולואיזה בעיתור קרוטוני אווז מעושן וקוקוס קלוי

כן! זו מנה אמיתית. … כן ברור לי שמיד הבנתם שזו המנה שהכי אהבתי. … לא, אני לא אוהב רק דברים של קרניבורים, נהניתי מאוד גם מהמנות הקודמות.

משנפרס המלון החלל מיד התמלא בריחות טרופיים מטריפים. ואז לצידו נחתו כמה עלי לואיזה ומעט ג'ינג'ר עם מי סוכר שפנו יחדיו למקפיא. בינתיים שף מויאל קצץ נתח אווז יפה ועל מחבת לוהטת ללא שימון הוט נתן לקוביות להיסגר.

כל מה שנותר לי זה לכתוב בחדראית: "צחי, וואעלק אתה…". עכשיו רגע ברצינות, זו מנה כובשת וכמו המוטו של שף צחי מויאל: "הגאונות היא בפשטות" כך גם המנה הזו – קצרת הכנה, נראית טירוף וטעימה במיוחד. מתכון

סדנת בישול צחי מויאל - ארקדי פורטנוי 47

המנה האחרונה גרמה לפה שלי קצת לקפצץ הייתה
סלט ירוק (כן), בטוויסט מפתיע מעוטר בברס בוטנים

אין חדש תחת השמש וסלט חסות זה כבר לא עניין חדש, אבל במטבח "אתה צריך לנצח על האוכל, לתת לו את הטוויסטים ולהרים את אלמנט ההפתעה, בכלי ההגשה, בעיצוב או במרכיבים" לצחי לא אכפת איזה חמוציות תוסיפו, העיקר שתוסיפו – מתוקות או חמוצות. בסלט הזה טעם הבוטנים יוצר את ההתנגשות המיוחדת הזו שמוענקת על ידי הברס בוטנים יחד עם החמיצות הגואה של תפוחי העץ ואז מופיע גם הגראנד פינ'לה: הסוכריות הקופצות. מתכון

סדנת בישול צחי מויאל - ארקדי פורטנוי 99

השף צחי מויאל זכה לערמה של כפיים סוערות. לא כי הוא השביע עדר גדול בצלוחיות קטנות ומקסימות אלא בטיפים הקטנים שהוא שלף על כל נושא, על החום שהוא העניק לקהל בכל שאלה והסבר והכי חשוב על הקסם שמסתתר במעמקי הנשמה שלו.

אם תשאלו אותי על פינגר פוד אסביר שזו בעיני הכנסת אורחים מתקדמת ומעניינת, אני דוגל בלצאת מהצלחת שבעבר היינו תקועים בה וליהנות סביב האוכל, לדבר, להסתובב להכיר ולהתחבר! מנות קטנות וצבעוניות הן תשתית מצוינת לכך ומאפשרות אוכל קליל ונושא לשיחה. כמו כן אתה לא מחויב יותר לצלחת הגדולה ויכול להספיק ולהחליף חוויות עם כולם! בתאבון ותודה ענקית לצחי על סדנה מרתקת!