ארכיון הבלוג
אני בהחלט ממליץ לבקר בסדנת "שבת שף של שמנא".
בשבת עמוסת שמש הגעתי לשמנא, שזה בית בד בוטיק כלומר המקום הזה שמפיקים בו שמן זית. עד כאן אין מעניין אלא שזהו בית בד-בוטיק הגדול מסוגו בישראל ו"מטבח פתוח" לכל המעוניינים להציץ אחרי כל החשיפות שעשו בכלבוטק.
מזה כחצי שנה מגיעים שפים מהשורה הראשונה להעביר סדנה במקום הפסטורלי הזה. הפעם הגעתי "שבת שף" לסדנת הסלטים הקיציים של שף צחי מויאל (כן, ההוא מהבלוג "הנשמה היא הקסם").
מאז שהשתתפתי באירוע כזה בשמנא זרמו הרבה מים כי החורף חלף והקבוצה הדלילה של המבקרים פרחה לשדה עצום של מבקרים עד שהייתי צריך לוודא שמישהו ביטל על מנת להירשם, וזה עוד היה באמצע השבוע שקדם לנו. בקיצור, מסתבר שההופעות האורח בשמנא הפכו לחתיכת תופעה ויש כבר תור ארוך בדרך של אשפי מטבח הצפויים להגיע.
רגע…נתמקד, הפעם רציתי לספר על צחי מויאל.
מי שלא מכיר את אחד הפרצופים הכי פופולריים ברשת החברתית פייסבוק כנראה שלא מתעסק בבישול – האיש, מנהל הבלוג הפופולרי "הנשמה היא הקסם" מחלק טיפים, מלמד כל יום שישי איך להכין ארוחה לכל המשפחה ומתישהו גם יש לו עוד זמן לעבוד. לצדו של השף צחי מויאל עמדה בת זוגתו על תקן הסו-שף שבעצמה מנהלת קייטרינג ודניאל המקסימה שהיא הניצבת הקבועה בשמנא. וכך, שלושתם הוציאו לקהל מנות שהובילו לגלים של "ואו".
-
- עדשים אל-דנטה וקרם יוגורט-טחינה
סלט עדשים שחורות בגלימת טחינה ויוגורט לצד סלט ישראלי
המנה הראשונה התבססה על עדשים שחורות. עם השילוב העדכני של טחינה ויוגורט כבר אי אפשר לטעות כך שהסלט שכיסה אותן וטעם השום הטרי היו פשוט חוויה מרעננת ומתריסה במנות שהיו עתידות לבוא.
טעם הכמון שחדר לפנינים השחורות העניק אפטר טייסט קצת מזרחי ועוקצני. עם מידת העשייה הראשונית שלהם, אל-דנטה, בשפת הבשלנים והעדשים היו לבסיס יציב ועשיר במנה. משום מה צחי התחשב גם בצמחונים והדגיש כי מדובר במקור נפלא לחלבון מלא. משהו שלקחתי איתי מהמנה – שמן צ'ילי: טיפת עוקץ מרטיטה שמקפיצה חיוך אחר כך. מתכון
סביצ'יה סלמון לצד סלט אננס טרי בטעמי המזרח
את המנה הזו פגשתם כבר בעבר במתכונת דומה והשף צחי מויאל אף פרסם שם מתכון [קישור]. כמו תמיד צחי מויאל שם לב לפרטים הקטנים ביותר וזה מתחיל מרמת ההגשה. עד כה לא הייתי בשום סדנת פינגר-פוד בה הגישו כל מנה בכלי אחר.
הרעיון במנה הזו שניתן בשלוק לתפוס את המנה על כל טעמיה. בנוסף צחי מויאל השתמש בטפטפות קטנטנות להגשה כך שכל אחד מאתנו למעשה יכול היה לבחור את מידת הכבישה של הסלמון הטרי.
הטיפ שלקחתי איתי היה הטעם המזרחי שנוצר משמן השומשום ונגיעות שוםשום ב-3 צבעים (רגיל, שחור וקצך). מתכון
סלט מלון ולואיזה בעיתור קרוטוני אווז מעושן וקוקוס קלוי
כן! זו מנה אמיתית. … כן ברור לי שמיד הבנתם שזו המנה שהכי אהבתי. … לא, אני לא אוהב רק דברים של קרניבורים, נהניתי מאוד גם מהמנות הקודמות.
משנפרס המלון החלל מיד התמלא בריחות טרופיים מטריפים. ואז לצידו נחתו כמה עלי לואיזה ומעט ג'ינג'ר עם מי סוכר שפנו יחדיו למקפיא. בינתיים שף מויאל קצץ נתח אווז יפה ועל מחבת לוהטת ללא שימון הוט נתן לקוביות להיסגר.
כל מה שנותר לי זה לכתוב בחדראית: "צחי, וואעלק אתה…". עכשיו רגע ברצינות, זו מנה כובשת וכמו המוטו של שף צחי מויאל: "הגאונות היא בפשטות" כך גם המנה הזו – קצרת הכנה, נראית טירוף וטעימה במיוחד. מתכון
המנה האחרונה גרמה לפה שלי קצת לקפצץ הייתה
סלט ירוק (כן), בטוויסט מפתיע מעוטר בברס בוטנים
אין חדש תחת השמש וסלט חסות זה כבר לא עניין חדש, אבל במטבח "אתה צריך לנצח על האוכל, לתת לו את הטוויסטים ולהרים את אלמנט ההפתעה, בכלי ההגשה, בעיצוב או במרכיבים" לצחי לא אכפת איזה חמוציות תוסיפו, העיקר שתוסיפו – מתוקות או חמוצות. בסלט הזה טעם הבוטנים יוצר את ההתנגשות המיוחדת הזו שמוענקת על ידי הברס בוטנים יחד עם החמיצות הגואה של תפוחי העץ ואז מופיע גם הגראנד פינ'לה: הסוכריות הקופצות. מתכון
השף צחי מויאל זכה לערמה של כפיים סוערות. לא כי הוא השביע עדר גדול בצלוחיות קטנות ומקסימות אלא בטיפים הקטנים שהוא שלף על כל נושא, על החום שהוא העניק לקהל בכל שאלה והסבר והכי חשוב על הקסם שמסתתר במעמקי הנשמה שלו.
אם תשאלו אותי על פינגר פוד אסביר שזו בעיני הכנסת אורחים מתקדמת ומעניינת, אני דוגל בלצאת מהצלחת שבעבר היינו תקועים בה וליהנות סביב האוכל, לדבר, להסתובב להכיר ולהתחבר! מנות קטנות וצבעוניות הן תשתית מצוינת לכך ומאפשרות אוכל קליל ונושא לשיחה. כמו כן אתה לא מחויב יותר לצלחת הגדולה ויכול להספיק ולהחליף חוויות עם כולם! בתאבון ותודה ענקית לצחי על סדנה מרתקת!
לקראת חג שבועות הוזמנתי לסדנת הקינוחים של שף קונדיטורית רינת להב | הבלוג של ארקדי פורטנוי
לקראת חג שבועות רינת להב מ "עוגת רינת" וקונדיטורית בקונדיטוריית "מקס ברנר" הזמינה אותי לסדנת קינוחים המשלבת גם סדנת גבינה. כמי שלא מתחבר לקינוחים קצת חששתי, מה אם אני לא אהנה וסתם אהיה עוד אדם ברקע?
תנו לי לספר לכם שמעולם לא הרגשתי הרבה יותר מבין באפייה וקינוחים. הגעתי קצת לפני כולם בשביל לשבת על כוס קפה עם רינת להב. אני לא יודע איך אבל הגברת הזו נינוחה ושלווה ולא נראה שאכפת לה שעוד רגע היא הופכת למנחת סדנה – אפס לחץ שפשוט גורם לך לקנא. לרינת להב הצטרף השף קונדיטור הצרפתי ישראל פרוטיט שעלה ארצה לפני כמה שנים, שניהם עבדו כמקשה אחת ויצרו רצף מעניין של מנות, מתכונים עצות וטיפים אישיים.
מעניין שדווקא בסדנה רינת לימדה את הבסיס אך לקראת הסוף שיחקה במנות ונתנה לכל אחד לפתח את הסיום לכיוון הנבחר "נעשה הפעם ככה, כי ככה מרגיש לי \ כי ככה בא לי". מי שמכיר את רזי האפייה ותחום הקינוחים יודע שיש סיכון גדול
בלקחת "מדע מאוד מדויק" ולשחק בו, צריך להיות מקצוען אמיתי.
כך קרה שעבדכם הנאמן, ארקדי פורטנוי מצא את עצמו מכין : סופלה גבינות ותבלינים מפתיע וספוגי, את עוגת רינת מגבינה קרה שמתכונה ידוע רק לייחידי סגולה, (ולי!) , עוגת גבינה אפויה וקיש גבינה מלוח ונהדר ששבה אותי בטעמיו. כאן זה עוד לא נגמר כי סיכמנו את הסדנה בקינוח כוס – טרמיסו שהיה בכלל לא טיפוסי (רמז: הבישקוטי התחלף בעוגיות לוטוס המדהימות).
בניגוד לסדנאות אחרות בהן ביקרתי היינו קבוצה קטנה ואינטימית, פתאום אתה לא אחד מיני רבים ונדחק לאחור אלא באמצע קבוצת עשייה מה שנותן לך את כל הביטחון של ללמוד, לנסות וגם לטעות. בקיצור ההשוואה הכי טובה למה שעשינו במהלך סדנת הגבינות זה שיעור פרטי, פשוט ככה!
במהלך הדרך ליקטתי כמה טיפים שחלקם מוכרים לכם וחלקם אולי לא – אז הנה
13 טיפים לאפייה ו-טיפים לקינוחים של שף-קונדיטור רינת להב ו-שף קונדיטור הצרפתי ישראר פרוטייר:
– באפייה תמיד להכין את כל המרכיבים לפני תחילת העבודה, כך תעבדו בלי לחץ!
– שמנו את הכול, זה טיפ חשוב מאוד באפייה ולהצלחת כל מתכון!
– רוצים להכניס בצק לתבנית פאי בצורה אופטימאלית? קחו חתיכת בצק פריך לחצו לכדור בצק ואיתו הדביקו את הבצק הפריך לתבנית הפאי
– לבצק פריך שמרו את החמאה במקרר עד שהיא נכנסת למיקסר
– מומלץ לא להשתמש בחמאה כבסיס לעוגת גבינה אפויה
– תמיד טועמים את הבלילה על מנת לבדוק איזון של מתיקות!
– וסתם ככה טיפ קטן לסיכום – בסוכר חום כהה הארומה חזקה יותר מאשר בסוכר חום בהיר.
– באפיית עוגת גבינה אפויה הוסיפו קערת מים בתחתית התנור . לא חייבים לסנן את הגבינות היות והנוזלים בהן מתאדים באפייה, קערת המים אחראית על כך שתמיד תהיינה לחות והגבינה לא תתייבש ותתבקע במהלך האפייה
– לעדיף לא לפתוח את התנור במהלך אפיית עוגת גבינה.
אפייה בטמפרטורה נמוכה מאריכה את זמן האפייה אך כך האופה נאפית היטב ולאט
– לאחר השחמת העוגה כבו את התנור ותנו לעוגה לנוח כשעה מחוץ לתנור. כאשר העוגה התקררה הכניסו למקרר לכמה שעות.
– ההתקררות במקרר גורמת לעוגה מעט להתכווץ ובמידה ונוצרו סדקים במהלך האפייה גם הן מעט יקטנו
עכשיו נחזור רגע אליי – אני לא חסיד של קינוחים , אני לא מכין קינוחים , אני למען האמת מפחד קצת להתעסק בקינוחים … לא יודע, סוג של פוביה. במהלך הסדנה ועם הליווי של רינת להב וישראל פרוטייר קצת השתחררתי. למעשה אני מחכה כבר לימים שלפני החג בהם אתחיל בניסוי חדש – הכנת קינוחים. ישראל פרוטייר ורינת להב השאירו לבאי הסדנה את מספר הטלפון עבור כל שאלה או טיפ שיצטרכו. הייתי מספר לכם גם על המתכונים, אבל אז יצטרכו להרוג אותי 🙂
אחרי ערב מהנה במיוחד היה עוד חלק נהדר – לחזור הביתה לבת הזוג שגילתה הרגע מארז עצום של קינוחים שהכנו בסדנה ולבלות ערב זוגי וטעים.
[עבור תמונות נוספות כנסו לאלבום בפייסבוק ב"עוגות רינת"]
לפרטים בנוגע לסדנאות \ רכישת קינוחים \ רכישת עוגות \ פרטים נוספים פנו לרינת במספר – 052-558-4114
חג שבועות שמח!
ארקדי פורטנוי ממליץ | הכנאפה של עומר עילואן ממסעדת חג' כחיל
יש קינוחים, יש כנאפה ויש כנאפה "באלדי" של עומר עילואן
בשעת לילה מאוחרת לפני תקופה קצרה נפגשתי עם חבריי השפים אליחנן מלכיור ומיקי קנט במסעדה קטנה באשקלון שמגישה רק קינוחים של ביסקוטי. כך לא פלא שבמהרה גלשנו לדבר על קינוחים טעימים יותר ובמהרה נשלף סיפורו של אליחנן אודות הכנאפה של עומר עילואן ממסעדת חג' כחיל ששינה את תפיסתו השלילית כלפי המאכל הפופולארי.
במהרה קבעתי בפייסבוק עם עומר עילואן במסעדת חג' כחיל הממוקמת בצלע הצפונית של כיכר השעון ביפו, כאשר מולה ההברקה השיווקית המדליקה: " חג' כחיל אקספרס ", יענו שווארמה ושיפודים.
פוליטיקה וקולינריה
אי אפשר היה לקיים פגישה נטולת זהויות פוליטיות, במרחק כמה עשרות מטרים מאיתנו צהלה הפגנת הזדהות גדולה עם האסירים הפלסטינים שובתי הרעב.
בדומה לי גם עומר עסק בתחום התקשורת, ב פרסום , שיווק ו-דפוס. אבל התגברות הלאומנות בתחילת העשור הקודם דחתה אותו החוצה מהמערכת והוא פנה לעסוק בתחום שהיה קרוב אליו מכל – המטבח.
העושר של המטבח הערבי: אוכל צמחוני, תפריט טבעוני, מטבח בשרי ואפילו פירות ים.
"את המטבח הערבי לא לומדים בבית ספר לבישול אתה פשוט נכנס למטבח ומתחיל לעבוד, ככה התחלתי מגיל 14 במסעדות שונות של המשפחה" סיפר עומר. לאחר שהשתפשף לא מעט בתחום ועבד בכמה מוקדים כגון מלון חוף הכרמל, עם דוחול במסעדת דיאנה, אלבבור, ורד הצלע ועוד. בנוסף עומר היה שותף לפתיחה של שתי מסעדות בגרמניה בלייבזג ובבירה מינכן וגם בפתיחת 'ביירות' בראשון לציון. ניסה את חייו בפתיחת מסעדות אך "יש כאלו שטובים בלפתוח מסעדות" ויש כאלו שטובים בלהחזיק מסעדות, ואני שייך למגזר הראשון". לאחר כמה השקות טובות כולל בגרמניה חזר עומר לארץ והוזמן לייעץ לבן דודו בפתיחת העסק החדש. בכורח הנסיבות עומר נשאב למקום והתחבר למסעדת חג' כחיל מאז.
כמי שמשלב את המטבח הערבי המקומי עם השפעות מערביות עומר שמר על סטנדרטים ועקרונות מהותיים, לא במקרה הוא התעקש להוציא את כל המיונז, "הרי ביננו, איך היום בכל במסעדה ערבית בכל הסלטים יש מיונז?, זה מרכיב זר שלא שומר על אופי המנות".
המטבח של חג' כחיל, מתגאה עומר עילואן , עדכני ןמאוד מתאים גם לצמחוניים וטבעונים, הרי "באופן כללי יש גיוון מאוד רחב במטבח הזה הן מבחינת המרכיבים והן מבחינת הרוחב הגיאוגרפי. אצלנו יש מנה לכל אחד, אם אתה אוהב פירות ים, בשרים טובים, אוכל צמחוני טעים או מטבח טבעוני אותנטי. ו…כמובן קינוחים", מחייך עומר, "תכל'ס מה צריך יותר מכנאפה".
מיץ רימונים לתפארת
לפני שנכנסנו לגמתי עוד פעם מכוס הרימונים שהוגשה לי ונשבעתי להרחיב על הטעם הנהדר, הטרי והאמיתי שהתיישב בכל חלל החך. עומר נותן למיץ הרימונים לנוח על מנת שהמטען הראשוני יתיישב וחלילה לא מעז להוסיף חומרים משמרים. בתקופות מסוימות כשהרימון איננו בר השגה עומר מקפיא במינוס 25 מעלות את המיץ דבר שלדידו משמר את הטעמים המקוריים. בקיצור, אני כולי תקווה שהחברה "סחוט טבעי" יבואו ללמוד דבר או שניים על מיץ הרימונים של מר עומר עילואן.
הכנאפה של עומר עלווין – חוויה עדינה ואותנטית
הכנאפה של עומר שונה ממנות הכנאפה הסמי-תעשייתיות שאנחנו רגילים לראות. בד"כ הן בצבעים עזים אך מלאכותיים וטעם מי הסוכר שולט חזק מאוד בטעמים בעוד שהגבינה מתייבשת והופכת למרקם בשרני וקשה. עומר מוודא שמכלול הטעמים ישמר ולא יאבק בתוך הפה.
לכבודי עומר גם הדגים איך אפשר להכין כנאפה על הגז, כשיש לך יכולת לשלוט בעשייה. בתנות… אין מעלות, וגם לא מדברים בכמויות – הרי "זה המטבח הערבי שלא לומדים בבית הספר, אלא לומדים לעשות עם חוש".
מתכון
במטבח הערבי אין מידות, יש רגש.
לכן מושחים כלי בחמאה מזוקקת (סמנה -המיוצרת מבשר עץ הדקל) עם המון רגש ואם אין לכם כזה אז משהו כמו כף גדושה.
לאחר מכן מפזרים בקלילות אטריות קדאיף דקיקות וקרירות, הטריות שלהם אחראית ללחות ואם הן יבשות מידי יש להשפריץ מעט.
את בימת הקדאיף מהדקים קלות רק על מנת לפנות מקום אך לא ללחוץ חזק מידי על מנת שלא יווצר מקשה קשיחה מידי.
לאחר מכן מניחים את תערובת גבינת העזים-כבסים (אין מידות אבל בסביבות ה 20% שומן) ללא הנוזלים ומכניסים לתנור או עבור המתחילים מניחים על להקה יוקדת.
כאשר הקצוות מאדימים זה הזמן לשחק בקלי ולבדוק שהמנה רוקדת מעט וכבר איננה דבוקה. את התוצר הופכים על צלחת יפה ועליה יוצקים מערובת מי ורדים עם מי סוכר ושברי פיסטוק משמעותיים כאלו שיגרמו למנה להיות מנת שף. מכאן נותר להוסיף רק "סחה" . בתאבון.
אסכם כי,
הכנאפה של עומר עלווין ממסעדת חג' כחיל זו חוויה מיוחדת. חומרי הגלם הטריים מבטיחים מרקם דקיק ועדין לאטריות הקדאיף ותשלובת הגבינות יוצרת טעם דומיננטי ורך מאוד. מי הסוכר בקושי מורגשים אף מבליטים מאוד את טעם מי הוורדים. החמאה המזוקקת מעניקה גוף משמעותי לכל המנה אך לא כזה שמשאיר טעם שמנוני. וכמבן שהפיסטוק סוגר את המגוון בטעמו הייחודי ומעטר בצורה יפיפיה את המנה העליזה.
מי שמחפש עוד מתכונים, מוזמן לטייל קצת בבלוג שלי או לדלג ל מתכון פשוט של עוגת שמן הזית של רחלי או למתכון מדהים לסוויצ'ה קוויאר, תפוז וקיווי של שף צחי מויאל.
רק על עצמי לספר ידעתי
את הזיקה לאוכל מעניין פיתחתי בימי צה"ל "העליזים" כשבמטבח בלב הרצועה האוכל לא היה אכיל במיוחד אז מלבד ציוד החבלה שלנו הייתי עובר עם טוסטר ממוצב למוצב ובין המבצעים משחק בטעמים.
רק אז הבנתי שאוכל מגבש, מרגיע ויותר מזה, זה אחלה מתכון להכיר את בנות המין המשרתות הרבה פחות (ולא… לא ההם מהנח"ל החרדי!!!).
כך קרה ששרבטתי על הטוסטר את הכיתוב "לא כשר" ו-"תנו לצה"ל לנצח". התחלתי מגלילי חצילים במילוי גבינה לבנה, פילה חציל ושבבי צהובה אשר הוגשו על צלחת פלסטיק אלסטית וגרידת עגבניות ומשם התפתחתי לביצי עין אשר הוגשו בתוך קעריות נקניק, אשר דקות ספורות לפני כן הכנסתי בכוסות פלסטיק צה"ליות לתנור מיקרוגל שלא חומם מראש…עם שחרורי מצה"ל עשיתי מה שכל סטודנט רוצה: תואר במקצוע שיביא לו את המיליון הראשון ותסרוקת שתשיג לו כל מי שצופה לעברו. בנוסף גם פתחתי פורטל חדשני ומחתרתי (לזמנו) שאיגד חומרי לימוד של סטודנטים רבים מהמחלקה. הפורטל כמובן אונדקס יפה לגוגל ובין לילה הפכתי לידוען רציני במחלקה לתקשורת. המיליון הראשון כבר היה באופק כשמרצה מסוים החליט לאיים עלי במשפט פלילי ולוודא כי האתר ייעלם.
לאחר סיום התואר השני נותרתי בלי פורטל, בלי מאמרים לכתוב ועם גרד עצבני בידיים. ניסיתי לכתוב בפייסבוק על המצב הקיים, התווכחתי במסגרת ליגת הדיבייט הישראלית והייתי טוקבקיסט זועם. כל הדברים האלו לא נתנו לי את הלהט המיוחל. יחד עם זאת במשך כל הזמן הזה בישלתי, טעמתי, והכרתי לאט לאט אנשי קולינריה מדהימים.
ואז, בערב שתייה טיפוסי אחד מוצלח במיוחד נפל לי האסימון (וגם ההמבורגר שאחזתי ביד). "אני יכול להקים קהילת קולינרית צעירה!!!" צעקתי, בדיוק כמו קבוצת החברים הקטנה שהתגודדה מולי רק שתעניין את כל הדור! "נתעסק בקולינריה, במסעדנות, באנשים מול הלהבות והפלאנצ'ה! מסעדות ודיינרים אשר יתאימו לכל כיס!!!".
כך הגעתי לשם: " קהילת המבורגר ישראל" – פורטל צעיר וישראלי אשר פונה למכנה המשותף ומשם מתקדם לכיוונים נועזים יותר.
כך מסעדה אחר מסעדה, כתבה אחר כתבה, האנשים התעניינו והשפים הצטרפו.
בסוף הבנתי שאת המיליון הראשון שלי לא אעשה מזה אבל אני סוף סוף עושה מה שאני אוהב – מבקר מסעדות ובעל השפעה על אופי בילויים של ישראלים רבים.
שמי ארקדי ואני מחבר הבלוג הזה,
מקים פורטל קהילת המבורגר ישראל
ומנהל הבלוג קהילת הבלוגרים של ישראל
במסגרת עבודתי אני מתעסק ב קידום ושיווק באינטרנט בדגש על סושיאל מדיה (רשתות חברתיות , יוטיוב , פורומים וכמובן בלוגים). הבלוג הזה מספק לי פורקן וחיבור של מה שאני אוהב עם מה שאני יודע לעשות. זהו, אז מקווה שאתם נהנים.
שלכם, ארקדי
ארקדי אוכל דברים 