ארכיון הבלוג

מסעדת יוליה | היא רוסיה?

מסעדת יוליה בנמל תל אביב-יפו משלבת בין הלוקיישן הנהדר על רחבת דק העץ (ממש מול הגלים המתנפצים) והמנות של שף רומן דימנט בעלות אוריינטציה ימית מובהקת.
איך זה שעד היום לא נתקלתי בה? כנראה שהמיקום המרוחק בנמל ת"א מונע מהעצלנים שבינינו לגלות את כל הקיים במרחבי הנמל. אז לקחתי את הגברת וקפצנו לאירוע העיתונאים שהתקיים שם.

את קציצות הדגים שנראו נפלא וסלט סלק-סנט מור ואייסברג ראיתי רק בזווית העין כי הן נטרפו על ידי סובבי השולחן במהירות הבזק. כך גם היה עם סביצ'ה מוסר הים. לכן כשצלחת הקרפצ'יו פילה חלפה לידי – נעצתי בה את מזלגי וצעקתי: "יו של נוט פאס!"

מצגת זאת דורשת JavaScript.

קרפצ'יו בקר עם רוקט, פרמזן, שום קונפי וקורנישונים

מנת הקרפ'ציו הייתה כל מה שציפיתם ורציתם לקבל בלי הפתעות מיוחדות. מסעדות רבות לקחו את הקרפצ'יו לכיוונים נועזים (כדוגמת "המזללה", "רוקח 73" ואחרות) והחליפו חלק מהמרכיבים כשהן מנסות לחדש מנה שהיא טובה כפי שהיא. ביוליה המנה קיבלה את כל הנקודות. היה בה שילוב טעם עדין של פילה בקר עם נגיעה קלה בלבד של שמן זית ובלסמי, לצד פרמז'נו ורוקט עם קונפי שום. השום מביא רובד שמנוני, הבלסמי מעניק עקיצות חמוצות, הפרמז'נו מוסיף חריפות עדינה והרוקט מרענן את החך לקראת הביס הבא.
אז איך אסכם את מנת הקרפצ'יו? קלאסית.

קרפצ'יו יוליה

סלט קפרזה

סלט הקפרזה של יוליה היה קלאסי; פרשי, מגוון ומרענן. אומנם לא הייתה זו מוצרלה באפלו, אך הוא היה טעים ללא עוררין. את מנת הסביצ'ה מוסר ים טרם הספקתי לטעום, השיגו אותי העיתונאים שרעב ניכר במבטם (סמיילי כועס). לזכות המנה יאמר כי היא בהחלט נראית מעוררת תיאבו

קפרזה יוליה

אנשובי צ'יפס

אז נכון שדגים מטוגנים הם גם ככה החולשה שלי, ואין מה לדבר על טעמם של האנשובי. קריספי, פאן, טעם של דגיגים טריים עם האופי הייחודי של הדג. המנה הגיעה בליווי רוטב רענן וחמצמץ ששבה אותנו לגמרי ומנע מאיתנו לעזוב אותה. הקראנץ' היפה נוצר מקימוח בלבד, כדברי השף, אך כפי שעיניכם רואות הוא פירורי ונהדר.

צ'יפס אנשובי

משהו טבעוני

היו שם כמה מנות טבעוניות כי הם בקטע של ים ובריאות, עבדכם הנאמן לא התקרב ולא נגע. הגברת טעמה ופסקה: "משהו בטעם של פלאפל". בשיחה עם השף רומן דימנט הסתבר כי כל התפריט נבנה בצמוד לתזונאית על מנת לקשור אותו לרוח הספורטיבית שמלווה את האזור.

טבעוני יוליה

קלמרי סגול על הפלנצ'ה עם סלט רוקט עגבניות פיקנטי ויוגורט צאן

אם תשאלו אותי על איזו מנה ראשונה אמליץ לקחת ב מסעדת יוליה, אשיב מיד: "אלה פלאנצ'ה!"
מדובר במנת דגים קיצית, מרעננת ומוקפדת מאוד. צריבה קלה בפירות הים הביאה אותם למצב פריך ונהדר. גם היוגורט הקר ומיצי הסלט המקומי לא פגעו בטעם. השילוב בין סלסה רעננה ופיקנטית עם כוסברה דומיננטית יצר מנת דייגים נהדרת שמדברת בשפה של המסעדה הזו. שלא תעזו לטעום מנה אחרת לפני שתטעמו אותה! במנה נכחו גם שרימפסים לצד הקלמארי אך, אלו הסגולים, גנבו את ההצגה.

קלמארי אלא פלנצ'ה

כדי לעבור למנות העיקריות הזדקקנו לכוס יין טוב, אז הלכנו על צרפתי. קברנה סוביניון של קלבט (2013) התאים נהדר בשל טעמו העמוק והפירותי.

במהרה מצאנו את עצמינו מוכנים למנה העיקרית, בעיקר כשבטנם של האחרים כבר התמלאה וידעתי שסוף סוף אתחיל לא רק לטעום אלא ממש לאכול.

קלבט קברנה סוביניון 2013 יוליה

כאוס פירות ים

מנת הכאוס הגיעה לשולחננו, כבר מהביס הראשון ידעתי שזו תהיה עוד מנה מומלצת. ערימה של אוצרות ים מגוונים: מולים, סרטנים כחולים, שרימפס וקלמרי כולם נחו ברוטב רוזה צ'יפוטלה חמים וסמיך. הרוטב לווה בתיבול עדין וארומתי, התאפיין בגוף נפלא עם טעם שמצד אחד מוכר וביתי ומצד שני מפותח ומוקפד.
גם במנה זו פירות הים היו מאוד מדויקים ועשויים במידה. טעמם של הסרטנים היה מעולה, מתקתק ועדין. נוחות הצ'יפוטלה ברוטב סובבה את הטעם בסוף למקום פיקנטי אך באופן אלגנטי.

בזמן שהשקט השתלט על השולחן וכולם היו עסוקים בלשאוב את הסרטנים והמולים משריונם, הבחנתי בתופעה מוערכת במסעדת יוליה; למרות שהמלצרים התרוצצו מעומס שאינו טיפוסי, צוות המטבח עשה עבודה מהימנה ולא הוריד את רמת המנות.
בנימה אישית – סכיני הסרטנים. הם יפים ומשדרים יוקרה, מאוד. אבל בחייאת, כל עוד אתם פוגשים את פירות הים של אזורנו, אל תתחכמו, לרוב תאלצו לאכול אותם בידיים עם קולות מציצה מביכות.

אגב, מנת הקבב הוגשה עם לחוח ביתי, אף אחד מאיתנו לא התאפק וטבלנו בפראות ישראלית טיפוסית את הבצקים האווריריים ברוטב גם לאחר שפירות הים נעלמו מכלי ההגשה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

פילה סלמון בגריל על סלט כרוב רענן, צ'ילי ויוגורט עיזים

מאז שהסלמון נכנס לתפריטים בארץ, נראה שאין מסעדה שלא מגישה סטייק סלמון בפורמט כזה או אחר.

2 אלמנטים הופכים סלמון למוצלח –
– סלמון טרי שלא עבר הפשרה.
– מידת עשייה אשר מותירה אותו לח.
במבט ראשון, מנת הסלמון נראתה לי גנרית. רק כאשר פצעתי את העור החיצוני, הייתי מוכן לשנות את דעתי. פנים הדג היה נע וזוגתי היפה אף ויתרה עליו (ייקח זמן עד שהיא תפנים שיש מאכלים שצריך לאכול במידות צלייה נמוכות). הדג שט על שובלים של יוגורט מרענן, אבקה פיקנטית של צ'ילי, הוא נח על מרבד ירוק ששילב שומר, כרוב ועלים.

פילה סלמון יוליה

פילה דג ים על הגריל עם רביולי, ארטישוק, שעועית ירוקה ותרד טורקי

מנת הדג הצלוי הייתה מורכבת מכמה רבדים שהתחברו לטעמי בצורה מוצלחת למדי; פילה הדג היה צלוי עם קראסט חמאתי ופנים נימוח ונעים. מתחת לפילה נחו רביולי עם ריקוטה (לפי דעתי) שלא גנבו את ההצגה אלא העניקו למנה את התוספת נהדרת. טעמם היה מעולה, הפנים נעים והעשייה אל דנטה.ואני לא בטוח אם הרביולי נעשה במקום או שמא הם מגיעים ממפעל, אך מדובר ברביולי מעולה. הרובד השלישי אחראי על החיבור של המנה. הירוקים והציר הימי נעימים מאוד ויוצרים את ההקשר המתבקש בין הניוקי היבש לפילה הצלוי. הירוקים עשירים מאוד בקשת של טעמים ומרקמים. נהניתי מאוד ממנה זו.

2015-06-10 20.59.57

כתב: ארקדי פורטנוי | ערכה: קריס טיילר

ארקדי פורטנוי ממליץ | יין פוגש נמל & פורט 19

בחלק הראשון אספר לכם על האירוע "יין פוגש נמל". דרך מדהימה להתחיל את הסופ"ש.
בחלק השני אספר על הנקניקיות הכי טעימות שטעמתי בארץ, שלא במקרה, אלן טלמור הוא השם מאחורי נקניקיית הציידים האפריקאית (בורוורסט) מהדוכן של פורט 19.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

חלק א – ארקדי, יין והנמל.

בבוקר יום שישי אביבי ושטוף שמש הגעתי לאירוע "יין פוגש נמל" ביפו, שהופק על ידי "איש הענבים" ומתחם הנמל. במעבר שבין השמש המסנוורת בחוץ למבוא של חלל גדול, זיהיתי כעבור כמה רגעים עשרות בקבוקים, כוסות יין והמוני אדם מחוייכים ומרוצים, שכמו שכחו מצרות היום יום ודילגו לאי מבודד של אופטימיות נצחית.

EYG_8723

צילום: אייל גוטמן

כשעיני התרגלו לתאורה העדינה במתחם הצונן, איתרתי ארבעה דוכנים ארעיים של "איש הענבים" בין הדוכנים הצבעוניים של "שוק נמל יפו". בכל דוכן ודוכן עמדו יותר מעשרה בקבוקים שונים שהיה עליי לטעום עבור הכתבה הזו (ליבכם, ליבכם). למזלכם, דני רובין היה שם – וממנו תקבלו את נקודת המבט של המומחה.
2014-03-21 12.59.01

ומה אני עשיתי שם? קודם כל לבדוק כמה נחמד להשתכר לפני 12:00 בצהריים, וללמוד קצת את עולם המושגים של עולם היין. יאמר לזכות ההפקה המרשימה של "איש הענבים", בכל דוכן ודוכן עמד צוות מקצועי מאוד שענה לי על הכל בליווי חיוך ענק.

עברתי בקפידה בין הבלנדים השונים ומצאתי יינות ארומטיים יותר וארומטיים פחות, בעלי טעם שטחי ובעלי גוף מבריק. קצת אפטרטייסט של אלכוהול מול טעמים מרתקים על הגבול בין חמוץ למתוק. למעשה, זו בהחלט חוויה מגוונת שתאפשר לכם להתמקד בטעם הייחודי שאתם אוהבים, ולהסתובב סביבו. בראש רשימת היינות שלי, מיקמתי את יין מצודה של יקב צובה. יין נעים עם איזון מעולה בין המתיקות הנעימה עד מאוד, לבין נגיעה קלה של חמיצות. טעם היין התחבר בשלמות ליום האביבי שהיה שם בחוץ.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

לאחר שטעמתי יותר מ-20 יינות מקומקיים וזרים, הטעמים בפה נסגרו אצלי לחלוטין. בשלב הזה פניתי לטעום את שמן הזית של משק הילמן, שהגיע מדרום רמת הגולן. הגברת המתוקה שהסבירה לי על בית הבד הצעיר, הדגישה שהם התחייבו לרמת חומציות נמוכה במיוחד (0.4%), אך בפועל הם נמצאים על 0.24%. כך מופק שמן כתית מכבישה קרה. מאוד התרשמתי מה-"קורנייקי", בעל טעם עוטף, לא קיצוני מדי, שטעמיו נעים בין אגוז המלך לשרף חורפי.

אחרי שמן הזית, הותר לי מצדו של אביעד שפירא להתחיל לטעום את הפורטים שסגרו את הרשימה. הפורט הישראלי של יקב כינור דוד היה חביב בהחלט, או זה מה שחשבתי עד שהגעתי לגראנד פינאלה. Quinta Do Noval, Noval Ruby היה בעל טעם משגע של חמיצות ומתיקות שנהדר לקנח איתו ארוחה מעולה, או לשלב אותו בתבשיל מהביל שיקח אותכם למחוזות אלוהיים.

2014-03-21 14.12.36

חלק ב' – ארקדי, נקניקיות בורוורסט ומר אלן טלמור

מזה זמן רב חיכיתי למצוא את הנקניקייה שתצליח להרשים אותי (#ואני כותב את זה בצורה הכי סטרייטית שיש). ישנם אלה המעלים על נס את הנקניקיות של הוגו-ביסטרו בר במתחם התחנה. ובכל זאת, רבים ניסו ונפלו. לכן כשהוזמנתי לסקר את אירוע "יין פוגש נמל", הייתי מוכרח לטעום את אלה של אלן טלמור – האיש ואגדת הנקניקיות.

מהבחור בדוכן ביקשתי להימנע מלחמנייה, בכל זאת רציתי לתת את הכבוד הראוי למרכז המנה ועוד לשמור על גזרה איכשהו. ואז קיבלתי אותן: חתיכות עסיסיות של בורוורסט – נקניקיות ציידים אפריקאיות מבקר וכבש עמוסות בטעם מאוזן ומדויק כשבכל נגיסה משתחרר ים של טעם ועסיסיות שתוספת הכבס אחראית להם. אני סולח על הכרוב הכבוש התעשייתי והחרדל הסטנדרטי של היינץ, כי הנקניקיה הזו לא זקוקה לשום דבר נוסף. במקרה הזה גם הנקניקיה היתה מיותרת וגונבת  את העסיסיות הנהדרת שהנקניקייה הזו הכילה.

לאחר דקות ספורות נשברתי והזמנתי גם את הצ'וריסו – הנקניקייה החריפה עם השאטה והתבלינים. השילוב של החריפות המתפרצת נתן כיוון מעניין לנקניקייה, אך הסתיר קצת את הטעם העשיר שהיה לקודמת. במקרה הזה בהחלט מומלץ להזמין אותה בלחמנייה שתאזן את החריפות הלוהטת של הנקניקייה המדהימה הזו.

2014-03-21 13.45.15

לסיכום, מתחם נמל יפו הוא יעד מטריף שמושך אליו הרבה פעילות תיירותית וקולינרית. יצאתי עם אקסטזה מהאירוע הנהדר וההפקה האיכותית של "איש הענבים", מגוון הטעמים הנפלא של היינות הרבים וכמובן כמובן מנקניקיית הבורוורסט בדוכן פורט 19.